עלילות נויפלד בעיר זרה

הלוואי שהיה מדובר בפוטושופ, אלא שאתמול חזר הבנזוג מהסופר עם הדבר המפחיד הזה:

מדובר בסגול אמיתי! לא נעשה שימוש בפוטושופ או באמצעים מלאכותיים אחרים בעת צילום הכרובית. מה זה צריך להיות? למי בדיוק הפריע הצהוב הנוגה של הכרובית המצויה? למה היה צריך להמציא את הסגול המתעתע הזה? אגב, זו לא הפעם הראשונה שאני נאלץ להתמודד עם ירקות תפלצתיים. למה זה קורה לי?

נ.ב. הקרדיט למקור הכותרת מגיע לאורי אורן.

מה עושים כדי להתאושש ממאורעות השבועות האחרונים? אוכלים כמובן. כבר מזמן לא היו פה כמה תמונות של מנות מגרות. כמו פעם, כמו שצריך…

רבים וטובים (וגם אנחנו) מתלהבים מהטאפאסים שמוגשים בספרד. כמה קטנים - ככה טעימים. וכל מיני, ובצורות שונות, ואתה גומר אחד, מייד מתחיל את השני, ביס פה וביס שם, עוד אחד כזה ויש גם מסוג אחר והכל מלווה בקווה ספרדית טובה. מעולה!

ולפני כמה חודשים העניק לנו חבר טוב שני ספרי טאפאסים שקנה פעם ונקברו מתחת לערימות חייו בדירה שלו. והדרך שלנו להודות לו הייתה להזמין אותו לארוחת טאפאסים מעשה ידיו של הבנזוג. אז למה לנסוע לספרד כשאפשר פשוט לבוא אלינו:

שורה ראשונה מימין לשמאל: עוף בתפוז, ארטישוק במרינדה, טוסט גבינת עיזים ועגבניות מיובשות.
שורה שניה מימין לשמאל: השולחן הערוך מוכן לפעולה, פלפלים ממולאים בפירורי לחם מתובלים, כרובית מוחמצת.
שורה שלישית מימין לשמאל: לחמניות תוצרת בית שהוגשו עם איולי שום ואיולי צ'יפוטלס, פורטבלו ממולאים בצ'וריסו ועלי זעתר, קינוח קראמבל תפוחים ותותים
שורה רביעית מימין לשמאל: סלט עגבניות וגרגרי חומוס (תמונה לא משהו), זיתים מתובלים (מצויינים!!!), תמרים ממולאים בקוסקוס ובשר לבן מבושלים ביין ועטופים בפסטרמה.
ואיכשהו שכחנו לצלם את הטורטייה תפוחי אדמה (אופס…)

היום מצויין יום האיידס הבינלאומי (1.12), ונתחיל ב"בשורות הטובות":

לציון יום האיידס העולמי שחל ב-1 בדצמבר, יוצאים "זמן מעריב" רשת מקומוני מעריב, אתר rest.co.il והוועד למלחמה באיידס בפרוייקט משותף לגיוס תרומות למען הגברת המודעות למחלת האיידס.

הפרוייקט "אוכלים באהבה 2008", מזמין את כולנו לצאת בתאריכים
3-1 לדצמבר (ימים ב'-ד') ולאכול במיטב המסעדות בתל אביב
כש-10% ממחיר הארוחה מועבר כתרומה ל"וועד למלחמה באיידס".

המסעדות המשתתפות הם: אינדירה, אמלי רסטובר, הטרקלין, לאנטרקוט, ליברה, קפה הורקנוס, רוטשילד קיטצ'ן ותהל.

ונמשיך בבשורות הפחות טובות: מספר הנדבקים החדשים עולה משמעותית בשנים האחרונות, ובפרט בקהילה ההומואית. בהחלט ייתכן שההתקדמות הרפואית בטיפול בנשאים והמעבר מחשיבה של "איידס=מוות" ל"איידס=מחלה" גרמו לשאננות או לאדישות בקרב אוכלוסיה צעירה (18-25) ש"מככבת" ברשימת הנשאים החדשים. הדאגה העיקרית היא מפני אלו שלא נבדקו ועלולים להדביק אנשים אחרים.

מה עושים? הולכים להבדק (אפשר גם בחינם וגם באופן אנונימי). שמים קונדום בכל(!) מגע מיני שאינו בטוח ב-100%. מדברים על זה בפתיחות, ברגישות ובהבנה. וזוכרים שאם אתם מכירים מישהו שהוא נשא איידס, אפשר להמשיך ולנהל איתו מערכת יחסים חברית מלאה ותומכת.

ציטוט אחד קטן מתוך עשרות הארוחות שעברתי (ועוד אעבור) החג:

בעלת הבית: …ויש עוף בלימון ושום, וזה בקר, ויש סלט ירוק וגם תפוחי אדמה, ויש קציצות ירק. זה בשביל הבנות. הן צמחוניות.

אורח מודאג: באמת? איך הן נדבקו בזה?

באחד המפגשים המשפחתיים האחרונים הפליאה אמו של הבנזוג, מירה'לה, במנת חצילים מוחמצים ושום. גם הצד הפולני וגם הצד הפרסי של המשפחה המורחבת שלי טרפו את המנה, ביקשו עוד וגם דרשו לקבל את המתכון. מירה'לה, אישה מתחשבת לכל הדעות, הבטיחה למצוא ולשלוח את המתכון המדויק.

מקץ כמה ימים היא מסרה לי מכתב קצר בשלושה העתקים המיועד לאימי ולקרובים האחרים ובו היא מגוללת את מאורעות מתכון החצילים. זה היה מכתב כל כך נפלא, שהייתי חייב לפרסם אותו פה. כך שאני שמח להציג בפניכם את אחת מהקוראות הנאמנות של הבלוג ואת דבריה:

אצבעות חצילים בתחמיץ

למען הגילוי הנאות: חיפשתי את המתכון המדויק בכל מקום אפשרי ומסתבר שהוא לא רשום אצלי (ומעולם לא היה) בשום מחברת מתכונים. כנראה שאני מכינה אותו כבר שנים, ככה, סתם, כמו שיוצא. זוהי הסיבה שלא תופענה כאן כמויות מדויקות ותמיד אפשר להוסיף, לגרוע ולהתאים אותו איש איש לטעמו.

כל ההתנצלות הזאת נובעת מן השמועה הרווחת שבשלניות מסוימות (ביחוד מאזור פולין) לעולם תמסורנה מתכון חסר מרכיב אחד (לפחות…) וזאת – כדי להכשיל את מי שטורח בהכנתו. אז אני מצהירה בזאת שאיני נמנית עליהן!!!

ועכשיו לעבודה:
קולפים 2-3 חצילים (תלוי בגודל), חוצים אותם לאורכם לשני חצאים ומבשלים במים עם מלח ומעט חומץ עד שהם מתרככים. יש להזהר מבישול יתר כדי שלא תצא לנו דייסת חצילים במקום חצאים נאים שעוד נכונו להם הפתעות.
מקררים מעט וחוצים כל חצי חציל לפרוסות לאורכו. את הפרוסות חותכים לשניים או שלושה חלקים ולאחר מכן ל"אצבעות".
בתחתית כלי הגשה מלבני או מרובע מניחים שכבה ראשונה של אצבעות חצילים. כותשים עליהן שום בצורה פראית, מה יותר – יותר טוב! שמים על השום שכבה שניה של אצבעות, שוב שום וכן הלאה. מסיימים בשום.

מרתיחים בסיר קטן חומץ ומים בכמויות שוות, מלח, מעט סוכר לפי הטעם, עלי דפנה ופלפל אנגלי. שופכים את התחמיץ החם על החצילים.

מטפטפים מעט שמן זית ומי שלא מתעצל מוזמן לפזר למעלה פטרוזיליה קצוצה (ולא "פטרוסלינון", איזו מילה לא מוצלחת – אותה מתעקשים ללמד אותנו ספרי הבישול), מכסים ומאפסנים לגיבוש במקרר. לאחר 24 שעות טועמים ומתקנים תיבול (אם בני הבית שלא התאפקו השאירו שם כמה שרידים).

מאחלת לכם הצלחה ואם מישהו מעוניין בהסברים נוספים, הטלפון שלי הוא…

כל טוב וברכות
מירה פיין
(אמא של עופר)