עלילות נויפלד בעיר זרה

אחחחח, אין כמו כמה תיקוני חשמל כדי לחזק את תחושת הגבריות המדומה שלך. ובזמן האחרון, אולי קצת כמו הגבריות החדשה, מתפרקים מפסקי החשמל בחיי מתפקידיהם המסורתיים - לעבוד ולהדליק את האור. בית המנורה בחדר השינה מקרטע. מפסק החשמל בפינת העבודה יצא ממקומו. חדר המדרגות סובל, כנראה, מחוסר בתשומת לב: הנורה בקומה שלנו נשרפה, ואילו שאר הנורות החליטו לעבוד שעות נוספות ולא לכבות את עצמן לעולם. וגם האוטו לא נשאר חייב: נורת הברקס השמאלית ז"ל הגיעה בשעה טובה לשיבה טובה ונשרפה סופית.

בעניין חדר המדרגות האשמתי מייד את אזלת היד של ועד הבית, ושקלתי לפתוח בהפגנה סוערת על הדשא מול הבנין. אלא שהבנזוג הזכיר לי שאני חולק את מיטתי עם מי שמונה לועד הבית לפני כחודשיים, ולכן כדאי שאתחיל לטפל בעניין במקום רק להפגין כל הזמן. לא נותרה לי ברירה אלא לרקוח פתרון כולל, צודק ובר-קיימא לכל בעיות החשמל בעולם (ורצוי לא על חשבון רצועת עזה).

ופה עולה השאלה: הכיצד זכיתי דווקא אני בתואר המכובד "א. חשמל" בביתנו? אני שבנערותי עשיתי כל מה שביכולתי כדי להתחמק מכל עזרה לאבי בנושאים כמו תיקוני חשמל, מים, סיד, צבע, ארונות, מקדחה, דשא, ממטרות ושאר העניינים שמצריכים ארגז כלים. אלא שבשנים האחרונות (ובמיוחד אחרי ששכרתי דירה משלי) דווקא התחלתי להנות מתיקוני הבית הקטנים האלה (בעיקר כשהם מצליחים). גם חוסכים שכר טרחה של חשמלאי או תיקונצ'יק, וגם מזככים את תחושת הגבריות הפנימית, תודות לחינוך המגדרי שהפליאו בנו במשך השנים.

חבר טוב סיפר לאחרונה שאצלהם בבית הוא גם זה שעושה כביסה וגם זה שמתקן את המכונה כשהיא מתקלקלת. פעם כשהגיע אליהם איזה איש מקצוע, ותפס שהוא בדירה של בני זוג גברים, שאל רטורית: "אין לך פלייר, נכון?", והחבר דווקא שמח להציע לו מהמבחר שבארגז הכלים שלו. זה לא שהומו הוא יותר או פחות כלי מכל אחד אחר, אלא שלזוגות גברים כמו לזוגות נשים יש פחות תבניות מגדריות מקובלות לחיי הזוגיות שלהם. אולי הם מצליחים בחלק המקרים למצוא חלוקה מתאימה יותר למי שהם, ופחות לאיך שהחברה מגדירה אותם.

סוף הסיפור: קפצתי לטמבור השכונתי שהיה אדיב ויעיל יותר מכל הום-סנטר קניוני, וחזרתי מצויד בנורה, מפסק וטסטר חדשים. הנורה בקומה הותקנה, מפסק החשמל בחדר המדרגות שופץ, מפסק החשמל בפינת העבודה הוחזר למקומו, נורת הברקס הוחלפה, ורק בית המנורה בחדר השינה עדיין עושה צרות. דיווחתי בגאווה על כל ההישגים לאבא, וזכיתי להערצה מצד הבנזוג.

רק ועד הבית עוד חייב לי 22 ש"ח על הקניות מטמבור. מושחתים שם כולם!

מי? השכנים שלי. זה מי.

הבנזוג מבקש להבהיר, כי על פי העדויות הנסיבתיות בצורת אזעקות האמת העולות ויורדות שבקעו מעבר לקיר חדר השינה שלנו, אין ספק שהשכנה הייתה עסוקה הבוקר. ייתכן שגם השכן היה מעורב, אבל עוד לא הצלחנו להוכיח את זה. מדובר באותו זוג שכנים, שלפני שנתיים היה מתווכח בצרחות כל לילה. אני כבר לא יודע מה עדיף!

אני לא מומחה גדול לאורגזמות נשיות (טוב, גם לא מומחה קטן) (טוב, גם לא מומחה) (טוב, הסרט "דודה פגי הגומרת" בגיל 17 נחשב?), אבל על הבוקר?!?! אי אפשר לעשות את זה בשעות של אנשים נורמליים? קצת התחשבות בסיסית. זה ידוע שלא מפעילים ממטרות, לא קודחים ולא עושים סקס לפני 10 בבוקר או בין 2 ל-4 אחה"צ. איפה האגודה לתרבות הדיור כשצריך אותה?!?!

הבנזוג סיפר לי פעם שבכל מיני מחקרים אי אפשר לדעת בוודאות אם ההתנהגות הנצפית היא בטוח תוצאה של הסיבה שהמחקר מעלה. לכן ניסוח מדויק של אירועי הבוקר יהיה: השכנה הנאנחת והגונחת התנהגה כמו שאפשר היה לצפות ממישהי שנהנתה במיוחד ואפילו גמרה.

או במילים פחות אקדמיות: יש לנו הרגשה שהיא זייפה!

כבר שבועיים שאנחנו אורזים, מסדרים, שולחים, מקבלים, בודקים ורושמים - הכל כדי לעזוב בשלום את מלבורן (טוב בסדר, זה לא שלא עשינו עוד כמה דברים כייפים חוץ מזה). אבל מה שאנחנו בעיקר עושים בזמן האחרון זה משלמים. מסתבר שזה בכלל לא זול לסגור את כל ענייניך ולעזוב. כלכלית היה משתלם הרבה יותר פשוט להשאר, ואולי בכלל לא לבוא???

הבלגן הכי גדול שהיה לנו (תרתי משמע) היה סידור וניקוי הדירה השכורה. מדובר בדירה מרוהטת שהיינו צריכים להחזיר במצב תקין (כמו תיקון בעיית חשמל קטנה שהייתה באחריותינו) ומצוחצחת למשעי (אבל ממש!), כולל ניקוי מקצועי בקיטור של השטיחים מקיר לקיר. לסוכנות הניהול של הדירה יש חברת ניקיון מומלצת שמגיעה עם אחריות, שאם נשתמש בה לא יבואו אלינו בטענות אם משהו לא יהיה בסדר. כמעט נפלנו על הרצפה כשהם נתנו לנו את הערכת המחיר שלהם לניקוי (להזכירכם ארבעה חדרים בשני מפלסים, שטיחים מקיר לקיר וכו'): 430$ (!!!) (דולר אוסטרלי = 3.3 ש"ח). אחרי ויכוחים, מו"מ ונסיונות, ירדנו ל-370$. בפעם הבאה אני משתמש בשירותי הניקיון של לרמן ושות' מקרצפי מדרכות, אולי הם יעשו לי מחיר יותר טוב.

חדר הכושר, לעומת זאת, היה קצת יותר ידידותי לסביבה. קצת קשה להאמין שהצלחנו להתמיד בו במשך השנה האחרונה (בין אם אימון כללי, ריצה או אירובי מדרגה). בהתחלה כשביקשנו לבטל הסבירו לנו שצריך להודיע על כך חודש מראש (וכמובן להמשיך לשלם במשך חודש). אבל כנראה שבמשך השנה הצלחנו לעשות רושם מספיק טוב, כי אחרי שביקשנו, הצענו, שאלנו, ובעיקר הסברנו שאנחנו עוזבים את המדינה, ולא עוברים לרשת המתחרה, הם הסכימו לבטל את המנוי תוך שבוע ע"פ בקשתנו.

צריך גם לסגור חשבונות כמו גז, חשמל, מים, טלפון, שחלקם דורשים ממך תשלום מיוחד על ניתוק. ואיך אפשר לשכוח את סאגת האינטרנט שהתחילה בקנס של 210$ ונגמרה ב-0$ עגול ויפה?

ומה עם לקחת איתנו את כל השטויות שהבאנו מהארץ ושצברנו בשנה האחרונה? כשנסענו לפה נעזרנו בשירותיו מלאי החן של חבר טוב, שדאג שלא נשלם על משקל עודף של מזוודות. אבל בצד הזה של העולם אין לנו חברים כאלה! ומה שיש לנו זה בערך 15 קילו משקל עודף לכל אחד מאיתנו (של המזוודות!!! לא שלנו! אמנם אכלנו טוב השנה, אבל לא צריך להגזים!). אין ברירה - צריך לשלוח מזוודות הביתה בשירותי משלוח מיוחדים.

אז בוא נראה מה היה לנו?

ניקוי דירה: 430$ 370$
חשמלאי: 90$
חדר כושר: 150$ 0$
ניתוק גז וחשמל: 40$
ניתוק אינטרנט: 210$ 0$
משלוחים לארץ: 500$

סה"כ: 1420$ 1000$ (דולר אוסטרלי = 3.3 ש"ח)

מצד שני, (זה קצת נשמע כמו אוי אוי אוי, אני יודע), השנה הזו היתה שווה כל דולר. אז אני פשוט אשלם ואשתוק.

זהו. נגמר. עבר. אתמול עזבנו את הדירה, וחזרנו להתגורר באופן זמני אצל הקרובים מני וברניס עד שנעזוב את אוסטרליה באופן סופי. כדי להתאושש מההלם, לא התאפקנו ובדרך לסוכנות הניהול של הדירה, חזרנו הבוקר לבית הקפה "שלנו" פיקולו. אחר כך החזרנו את המפתחות, חתמנו על עוד כמה מסמכים אחרונים, וזהו.

אני בהתחלה הצעתי שבמקום לצלם וידאו עזיבה, פשוט נקרין את סרט הכניסה שלנו לדירה אחורה, אבל בסוף לא התעצלנו וצילמנו סרט במיוחד לכבוד האירוע:

אחד החסרונות בלעזוב את הדירה השכורה שלנו במלבורן (לקראת עזיבתנו את היבשת כולה) היא כל הסידורים, הארגונים והאריזות. בינהם סגירת חשבונות עם כל חברות החשמל, גז, טלפון וכו'. חלקן, באופן לא מאוד מפתיע, שמחו לבשר לי שזה כמובן עולה כסף להתנתק מהן. הרי לא באמת חשבת שלהפסיק לשלם להם בעתיד, אומר שלא תצטרך לשלם להם יותר בהווה?

אבל לחברת האינטרנט היתה הפתעה מיוחדת עבורי: הטלפנית החביבה (היא באמת היתה חביבה באופן יחסי) שמחה לבשר לי, שאנחנו בתוכנית מיוחדת של 24 חודשים. מכיוון שאני מבקש להתנתק רק אחרי 10 חודשים, אני נאלץ לשאת בקנס חביב של 15$ לכל אחד מ-14 החודשים הקרובים. כלומר 210$ (כמעט 700 ש"ח).

ערן: (נחנק לרגע) אבל זה לא יכול להיות, אני הרי ידעתי מראש שאני אהיה באוסטרליה למשך של פחות משנה. אין סיכוי שהייתי מסכים לתוכנית כזו! אני לא זוכר דבר כזה.
טלפנית: מממ… (מתכוננת לקראת הפאנצ'ליין המוחץ שלה) זה רשום ב-Terms and Conditions שלנו. כשנרשמת לתוכנית (כנראה באינטרנט) היית צריך לסמן ולאשר את הלינק של I've read and agreed to the terms and conditions.
ערן: תראי, אני לא יודע מה קרה, אבל אני באמת לא הבנתי שאלו התנאים. אני לא סתם עבור דירה, אלא עוזב את אוסטרליה.
טלפנית: (מגלה אמפתיה מפתיעה) מה שאני יכולה להציע לך זו הנחה. אני לא יכולה לבטל לך הקנס, אבל תוכל לשלם רק 100$.
ערן: (להתווכח או לוותר?) תודה, אני אבדוק ואחזור אליך.

ובעוד אני מנסה להזכר על מה לעזאזל חתמתי ולמה הסכמתי לפני 10 חודשים, נזכרתי שבעצם את כל החיבורים לכל השירותים עשינו דרך חברה מיוחדת שסוכנות התיווך סידרה לנו. אז התקשרתי אליהם.

טלפן: נשמח לעזור לך להתנתק מהאינטרנט, אבל תצטרך לשלם מה שחברת האינטרנט תדרוש.
ערן: (כמה "מפתיע"!) אבל אני התחברתי דרככם. האם אתם הסברתם לי שמדובר בתוכנית של 24 חודשים? אני לא הייתי מסכים לדבר כזה.
טלפן: (בטוח בעצמו) אם הצענו, בוודאי הסברנו לך. יש לנו הקלטות של כל השיחות עם לקוחותינו. אני יכול להשיג את ההקלטה שלך ונבדוק.
ערן: (מבין שסיכויו הולכים וקטנים) טוב. תבדוק בבקשה ותחזור אלי.

באוסטרליה, המענה האוטומטי בכל חברה שאתה מתקשר אליה מתחיל באותה צורה: "לידיעתך, השיחה שלך עשויה להיות מוקלטת לצרכי איכות והדרכה." בדרך כלל אני אומר לעצמי, כן בטח. איכות והדרכה! זה הרי כסת"ח ברור במקרה שיצטרכו להשמיע למישהו מה הוא אמר בשיחה. אבל לא חשבתי אף פעם שאני אזכה לשמוע את עצמי.

(אחרי כמה ימים)
טלפן: ובכן הקשבתי לשיחה, ומסתבר שלא אמרו לך שמדובר בתוכנית של 24 חודשים.
ערן: (יש!!! מי היה מאמין?!?)
טלפן: אבל…
ערן: (אוי לא)
טלפן: אחרי השיחה שלחנו לך מייל עם פירוט כל החברות שהתחברת אליהן דרכנו, ושם כן היה כתוב על התוכנית הזו. אתה אפילו ענית למייל זה.
ערן: (לא מוכן לווותר) זה נכון שעניתי למייל, כי היתה לי שאלה בקשר לנושא אחר. אבל לא עברתי על כל אות במייל הזה. הוא לא היה מייל של Terms and Conditions שהייתי אמור לאשר שאני קראתי והסכמתי לו (מי היה מאמין שאפשר להשתמש בטיעון הזה לטובתי!!!)
טלפן: טוב, גם דיברתי עם חברת האינטרנט, והבנתי שהם הציעו לך הנחה ענקית ואתה יכול לשלם רק 100$.
ערן: (שיט, חשבתי שהם לא יגלו) תראה… (חושב מהר) אני דיברתי איתם כשחשבתי שאני פספסתי משהו, אבל עכשיו אני יודע שזה אתם שלא אמרתם לי את כל התנאים של העסקה. אז אני מצפה מכם לקחת אחריות על הטעות שלכם.
טלפן: טוב, אני אצטרך לדבר עם הנהלה יותר בכירה ולחזור אליך.
ערן: (עושה שיקול מהיר האם כדאי להוסיף איום מרומז) תראה, מדובר פה בטעות שלכם. אני הגעתי אליכם דרך סוכנות התיווך. אם לא תיקחו על הטעות אחריות, אני אמליץ לסוכנות לא להשתמש בכם יותר.
טלפן: (לא עושה רושם שהוא נבהל, כי בעצם מה אכפת לו?) אתה כמובן יוכל לעשות כל מה שנראה לך, אני בכל מקרה אפנה להנהלה בכירה יותר ואחזור אליך.

הרבה סיכוי לא נתתי לעסק הזה, כי מה לעשות החברות האלה בדרך כלל הרבה יותר קשוחות ועקשניות מהלקוחות שלהן. אבל…

(יום אחרי)
טלפן: טוב, בדקתי את הנושא עם ההנהלה הבכירה. פשוט לא קרה לנו דבר כזה אף פעם (אף פעם לא הייתם צריכים להתעסק איתי!). אז אנחנו פשוט נשלח לך בדואר צ'ק של 100$, ואתה כבר תסדר את הניתוק בעצמך.
ערן: (בהלם) אההה…. כן, אוקיי, תודה. אני שמח שזה סוף הסיפור.

זהו. מוסר השכל? משתלם להתווכח על כל קנס ומחיר. במקרה הרע, המצב לא ישתנה. במקרה הטוב, אולי תקבלו הנחה או ביטול. אבל חוץ מזה, כדאי תמיד, אבל תמיד לקרוא את כל ה-Terms and Conditions. אבל תמיד!!!

עדכון (שבוע אחרי): וזה הגיע היום בדואר:

קודם גיליתי שיש"ע זה באמת כאן, ועכשיו התחלתי לפחד שגם העקירה בדרך. האם מישהו החליט סוף סוף לפנות גם את הסמולנים ממלבורן?

זה השלט הענק שהוצב בקדמת הבנין שלנו - שאף אחד לא יגיד שהוא לא ידע!

מכיוון שלא כתוב בשלט את מספר הדירה, ומכיוון שכל הדירות נראות אותו הדבר (לפחות בתמונות שצילמו אחרי שבנו אותן), אי אפשר היה לדעת בוודאות האם מוכרים אותנו או לא. נכון… בטח היו אומרים לנו משהו (נגיד לסדר סוף סוף את הדירה, כי באים לראות אותה), גם סוכנות התיווך שמופיעה בשלט שונה מזו שהשכירה לנו את הדירה, אבל זו סיבה כל כך טובה להלחץ. למה להרוס?

פעם שמעתי שבאוסטרליה, ואולי במלבורן במיוחד יש אובססיה בכל מה שקשור בנדל"ן. באיזה כנס שהייתי בו פה (שלא היה קשור לנושא הזה), שאל המנחה את מאות האנשים בקהל, כמה מהם היו באיזשהו קורס או סדנא שקשורה לנדל"ן. יותר מחצי מהאנשים הצביעו. גם הנראות של הנושא הזה בולטת לעין בגלל השלטים הגדולים האלה. פשוט אי אפשר להתחמק מהם. ומסתבר גם שהמכירות הפומביות נערכות על המדרכה מחוץ לבית, כדי שכולם יראו וישמעו. "הדיבור" עכשיו בעיתון וקצת מחברים הוא שהביקוש עולה, וקצת כמו תל אביב, מחירי הדירות והשכירות מתייקרים והופכים לתחרותיים במיוחד.

בכל מקרה, בשבת שעברה הצצנו בדירה האמיתית שעומדת למכירה פומבית. סתם עניין אותי לדעת כמה היא עולה. "בעל הדירה לא יסכים למכור בפחות מ-460 אלף", אמר לי בשקט הסוכן שהיה שם, כאילו הוא מגלה לי איזה סוד כמוס, שהוא לא מספר לאף אחד אחר. זה בערך 370 אלף דולר אמריקאי… מישהו מחפש מציאות במלבורן? אני מוכן בשמחה לעמוד על המדרכה ולצווח במלוא הגרון: 500 אלף!!!