ארכיון פוסטים מהקטגוריה "הבנזוג"

זו כותרת מפוצצת רק כדי שתתפתו לקרוא (אין פה באמת שום דבר מעניין)

יום ראשון, 1 במרץ, 2009

מישהו עושה את עבודתו נאמנה: שתי כותרות בסוף השבוע (בשני המקומונים של תל אביב) היו מספיק פרובוקטיביות כדי שאתפתה לקרוא את הכתבה כולה. ובפנים? גורשינט, נאדה, זילצ'ס, באבקעס!

אז אני מבטיח לכם (!!!) שמאחורי הכותרות האמיתיות שלמטה, אין ולא כלום. עכשיו נראה אתכם מתאפקים ולא לוחצים עליהם:

ארקפה משתלטת על שדרות רוטשילד - משתלטת!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!! הם בכל מקום! האם נכונה השמועה שהעירייה הסכימה להחליף את שם המקום לשדרות ארקפה???

השטינקרים של חולדאי - זהירות! הם בכל פינה: צופים בכם מחלקים דירות, מדווחים עליכם כשחניתם באדום-לבן דקה אחרי שמונה בבוקר, ובעיקר מציצים מאחורי גבכם כשאתה קוראים את הניוזלטר של עיר לכולנו!

זה מזכיר לי את המערכון של דודו טופז (נדמה לי שעל עיתון חדשות): אתה רואה כותרת ענקית בשער העיתון: "האם אריק שרון משתמש בסמים?" אתה משתגע! לא יכול להתאפק, קונה את העיתון, מדפדפף בטירוף, מגיע לאמצע, ושם כתוב - "לא".

קומיקס חדש

יום רביעי, 8 באוקטובר, 2008

לבנזוג יש כנראה הרבה זמן פנוי. אחרת אי אפשר להסביר איך זה שהוא פותח בלוג חדש כל שבועיים. והפעם: קומיקס תל אביבי-יפואי, שמתעסק (לפחות בזמן הקרוב), איך לא - בבחירות. הנה רק דוגמה אחת.

ושתהיה שנה טובה, וגמר חתימה טובה.

בשלניות פולניות לעולם תמסורנה מתכון חסר מרכיב אחד

יום חמישי, 14 באוגוסט, 2008

חציליםבאחד המפגשים המשפחתיים האחרונים הפליאה אמו של הבנזוג, מירה'לה, במנת חצילים מוחמצים ושום. גם הצד הפולני וגם הצד הפרסי של המשפחה המורחבת שלי טרפו את המנה, ביקשו עוד וגם דרשו לקבל את המתכון. מירה'לה, אישה מתחשבת לכל הדעות, הבטיחה למצוא ולשלוח את המתכון המדויק.

מקץ כמה ימים היא מסרה לי מכתב קצר בשלושה העתקים המיועד לאימי ולקרובים האחרים ובו היא מגוללת את מאורעות מתכון החצילים. זה היה מכתב כל כך נפלא, שהייתי חייב לפרסם אותו פה. כך שאני שמח להציג בפניכם את אחת מהקוראות הנאמנות של הבלוג ואת דבריה:

אצבעות חצילים בתחמיץ

למען הגילוי הנאות: חיפשתי את המתכון המדויק בכל מקום אפשרי ומסתבר שהוא לא רשום אצלי (ומעולם לא היה) בשום מחברת מתכונים. כנראה שאני מכינה אותו כבר שנים, ככה, סתם, כמו שיוצא. זוהי הסיבה שלא תופענה כאן כמויות מדויקות ותמיד אפשר להוסיף, לגרוע ולהתאים אותו איש איש לטעמו.

כל ההתנצלות הזאת נובעת מן השמועה הרווחת שבשלניות מסוימות (ביחוד מאזור פולין) לעולם תמסורנה מתכון חסר מרכיב אחד (לפחות…) וזאת – כדי להכשיל את מי שטורח בהכנתו. אז אני מצהירה בזאת שאיני נמנית עליהן!!!

ועכשיו לעבודה:
קולפים 2-3 חצילים (תלוי בגודל), חוצים אותם לאורכם לשני חצאים ומבשלים במים עם מלח ומעט חומץ עד שהם מתרככים. יש להזהר מבישול יתר כדי שלא תצא לנו דייסת חצילים במקום חצאים נאים שעוד נכונו להם הפתעות.
מקררים מעט וחוצים כל חצי חציל לפרוסות לאורכו. את הפרוסות חותכים לשניים או שלושה חלקים ולאחר מכן ל"אצבעות".
בתחתית כלי הגשה מלבני או מרובע מניחים שכבה ראשונה של אצבעות חצילים. כותשים עליהן שום בצורה פראית, מה יותר – יותר טוב! שמים על השום שכבה שניה של אצבעות, שוב שום וכן הלאה. מסיימים בשום.

מרתיחים בסיר קטן חומץ ומים בכמויות שוות, מלח, מעט סוכר לפי הטעם, עלי דפנה ופלפל אנגלי. שופכים את התחמיץ החם על החצילים.

מטפטפים מעט שמן זית ומי שלא מתעצל מוזמן לפזר למעלה פטרוזיליה קצוצה (ולא "פטרוסלינון", איזו מילה לא מוצלחת – אותה מתעקשים ללמד אותנו ספרי הבישול), מכסים ומאפסנים לגיבוש במקרר. לאחר 24 שעות טועמים ומתקנים תיבול (אם בני הבית שלא התאפקו השאירו שם כמה שרידים).

מאחלת לכם הצלחה ואם מישהו מעוניין בהסברים נוספים, הטלפון שלי הוא…

כל טוב וברכות
מירה פיין
(אמא של עופר)

והמרכיב הסודי בארוחה הוא…

יום ראשון, 1 ביוני, 2008

כבר ה-ר-ב-ה מאוד זמן לא צילמתי את הבנזוג מבשל. פעם במלבורן זה היה עניין שבשגרה, במיוחד כשזה לווה בחברים ועדכון כללי על מעשינו. בארץ זה נראה לי קצת מטופש, אבל בכל זאת התחשק לי לאחרונה לשוב ולעשות את זה.

הטריגר לכל הסיפור היתה מתנתו של Foodha, הלא הוא ה-Food Buddha, הלא הוא בן דודו של הבנזוג, שהעניק לנו שק מלא במרכיב סודי, טרי ורענן. מפה ועד הכנת ארוחה שלמה המבוססת על המרכיב הסודי, הדרך היתה קצרה.

המרכיב הסודי לפני:

תרד טרי

המרכיב הסודי אחרי:

ארוחת ערב עם מלא תרד

שבלול תרד וגבינות

הגביע הוא שלנו!

יום שישי, 2 במאי, 2008

כן, זה זוגו מדווח מהשטח. אין לי צל של ספק שערן יתחרט על הפקדת השליטה על הבלוג בידי, בזמן שהוא מבקר את אלביס… מי יודע מה יהיה כאן בימים הקרובים? ביקורות על יינות? דיווחים על מחקרים פסיכולוגיים? הכל אפשרי. אבל היום יוקדש הפוסט לנושא אחר שלא תמצאו הרבה אצל ערן - ספורט.

לא, אני לא מתכוון לדון בדבר המצחיק הזה - הפיינל-שמיינל שאתם בטח עומדים לצפות בו בערב. זה ממש לא מעניין. אני אספר על הגביע החשוב באמת - שכולו שלנו, כלומר של הפועל אוסישקין. הכוונה, כמובן, לגביע האיגוד (או, אם נדייק קצת יותר - גביע איגוד הכדורסל לליגות ב') בו זכינו הערב, אחרי מאבק לא כ"כ צמוד עם הפועל גן-שמואל שהסתיים בתוצאה 95:46.

בעצם, ערן כבר כתב על הפועל אוסישקין כאן - בפוסט משותף של שנינו (צופה ואוהד) אחרי המשחק הראשון שנכחנו בו של הקבוצה המדהימה הזאת, שבבעלות אוהדיה. רק שאז זה עדיין היה לפני משחק העלייה לליגה א' שהיינו בו. זו הייתה חוויה מדהימה. 1000 האוהדים, שלא הפסיקו לשיר ולנופף בדגלים כל המשחק, גדשו את הפרקט בסיומו, בחגיגות שלא היו מביישות זכייה בגביע אירופה (כדאי לראות את הוידיאו). היום זה היה דומה. אוהד אחד סיכם את החוויה במילים: "לקחנו גביע שמכבי אף פעם לא יקחו…".

אבל אחרי שסיימתי לשיר עם כולם, לחגוג ולקפץ, ויצאתי החוצה בדרך הביתה, התנגן לי בראש השיר המוכר: "הגביע הוא שלנו, הגביע הוא שלנו, הגביע הוא שלנו, של…" ואיכשהו לא יכולתי שלא להשלים: "הפועל תל-אביב".

הארוחה המופרכת ביותר בעולם (כולל מתכונים)

יום שני, 14 באפריל, 2008

הבנזוג התעלה על עצמו ובמוצ"ש הכין ארוחה מופרכת ביותר כהומאג' לסדרה אחד העם 1.

מי שלא טעם מרק אשכוליות קר עם עוגיות עבאדי מרוסקות וקצח, לא יודע גורמה מה הוא.


FireStats icon ‏מריץ FireStats‏