וזה מה שקרה ב-10 הדקות הראשונות שלי בבת ים: בעודי עומד ברמזור בשדרות העצמאות, הבחנתי דרך המראה בהמולה קטנה. רכב ירוק נסע במהירות גבוהה ונעצר אחרי טור המכוניות. כעבור חצי שניה חרקה לידו ניידת משטרה. מהרכב יצא בחור צעיר והתחיל לברוח בזריזות בין המכוניות. השוטרים פנו לטפל ברכב ולעדכן בקשר על הפושע הנמלט. אני "בטוח" שדברים כאלה לא קורים בתל אביב. או שבעצם מדובר בסוג של מיצג?
כמו בביאנלה בהרצליה, גם בביאנלה לאדריכלות נוף בבת ים, הרעיון להפוך את העיר עצמה למוקד ההתרחשות האמנותית ולא לתחום אותו במוזיאון היה מוצלח מאוד. עצם ההסתובבות ברחובות, בגנים ובשטחים ציבורים הפכה את האירוע למעניין יותר, נגיש ומשתף. הוא היה אירוע של העיר ותושביה ולא סתם ממוקם בעיר.
הכי הצחיק אותי ה"פיצוץ בצינור". זה רעיון נחמד של מזרקה אורבנית בצורה של פרץ מים ששוטף את המדרכה. זה באמת נראה כמו טעות או תקלה איומה עד שאתה קורא את השלט הצמוד ומבין שזה מתוכנן ואפילו ממחזר את המים. אלא שרוב האנשים לא יודעים את זה, ואני לא אתפלא אם יסתבר שהעירייה קיבלה נזיפות במשך כל החג על תקלת המים בשד' העצמאות שאף אחד לא תיקן כבר שבוע שלם!
גם מול "משחק עירוני" של קבוצת ערבול (בהשתתפות לרמן) אי אפשר היה להשאר אדישים. בתור בנאים מומחים התווכחנו ארוכות על שיטות בנייה שיעמדו ברוח האביבית, אבל זה לא עבד והכל בסוף קרס. בניה אחרת שנעשתה במגרש פתוח בעזרת קופסאות שימורים הזכירה לי שיעורים נשכחים בגיאומטריה של המרחב מתקופת התואר הראשון.


עוד מוצלחים מבין מה שראינו היו החניון שהפך לשוק דינמי, החצר בין הבתים שעוטרה בפנסים עם שלטר ומעין גן נסתר שעוטף את החומה האקוסטית שחוצצת בין אחת השכונות לנתיבי איילון. את האירוע חתמה מבחינתנו להקת הדג נחש בהופעה קולית כתמיד.
האמת היא שחוץ מהמיצגים היה סתם כייף להסתובב ולראות רחובות תוססים, שדרות נאות וים נוצץ (והרבה מאוד ירקנים!). משהו טוב כנראה עובר על בת ים בשנים האחרות. למרות ההאשמות הקשות נגד ראש העיר לחיאני, שמענו מספר תושבים מדברים בשבחו. גנים רבים שופצו, העיר זכתה בפרס חינוך, והבת ימים מרגישים שהם יכולים שוב לזקוף את ראשם בגאווה. כמו שסיפרה מישהי לחברה בטלפון: הביאנלה הזו היא דבר נהדר. אנשים מסתובבים ברחובות כמו ביום העצמאות, ובאו אנשים אפילו מתל אביב! כן, כן, מתל אביב!
