ארכיון פוסטים מהחודש "מרץ, 2009"

תראו, פרגים

יום ראשון, 29 במרץ, 2009

אמנם חזרנו מפריז כבר בשבוע שעבר, אבל שנינו חלינו (כל אחד בתורו, וכל אחד בחוליו). לי לקח בערך עד היום להתאושש. בטיולי השמש הקצרים שערכתי ליד הבית נגלתה בפני גינת השכנים מרופדת כולה בפרגים אדומים. תראו איזה יופי.

פרגים

חופשה קצרה

יום רביעי, 18 במרץ, 2009

ממש עכשיו, ברגעים אלו, הבנזוג ואני במטוס בדרך לפריז לסופשבוע אירופאי. הולך להיות קצת קר ובלילה אפילו יגיע ל(1-) ויקפא לי הזנב. אבל לפי ההבטחות של הבנזוג: "יש לי ברשימה יותר מסעדות מאשר ימים", אני חושב שנסתדר.

נתראה בשבוע הבא.

חמש הקלישאות הגדולות של עולם התאטרון

יום ראשון, 15 במרץ, 2009

בשבוע שעבר צפינו בהצגה "קברט" בבית צבי. ההצגה היתה מוצלחת (והוסיפו על כך  כמה שחקנים-בחורים חמודים שהתמזמזו אחד עם השני כחלק מהתפקיד). הקהל, לעומת זאת, כלל כמה "עושי צרות" נקודתיים. ומכיוון שהקהל יושב באולם, מדובר למעשה בחמש הקלישאות של אולם התאטרון:

טלפונים סלולריים - לא יעזור כלום. לא בקשה לפני, לא תזכורת תוך כדי, לא איום אחרי. כלום. עד שלא יחרימו לכולם את הטלפונים בכניסה, זה לא ייפתר. נדמה לי שלפחות 3 צלצולים היו במהלך ההצגה. לפחות הפעם אף אחד לא ענה לטלפון בלחש כזה שכולם שומעים אותו: "לא. אני לא יכול לדבר עכשיו. אני בהצגה. כן, בהצגה. נדבר אחר כך. יותר מאוחר. כן. ביי."

אס.אמ.אס. - פה מדובר בזן לכאורה מתחשב יותר של משתמשי הטלפונים הסלולריים. כאלה, שהפנימו (וזכרו) להשתיק אותו, וחושבים שבגלל שהאס.אמ.אס. שקט הם יכולים להשתמש בו כאוות נפשם. זה שהם הופכים לנקודת אור שואבת בחלל החשוך של האולם, הם קצת מפספסים. זה שהם מושכים את מבטי המצותת הרחק מהנעשה על הבמה, הם גם לא מבינים. בקיצור - הם בעיקר חסרי התחשבות לאנשים היושבים סביבם.

הקשקשנים - כל אותם אנשים שמתעקשים גם לדבר תוך כדי ההצגה, וגם לשבת מלפניך, מעליך או מצדדיך. בבית צבי הרבה פעמים אנשים מכירים את השחקנים (משפחה, או חברים), או אולי למדו שם קודם ומסבירים שאת התפקיד הזה לא עושים ב-ד-י-ו-ק ככה. וכמובן אם משעמם להם, הם עלולים גם להתחיל לדבר על מה שקרה להיום היום בבוקר עם השכן. נהדר!

הפרשנים - אלו אמנם מרוכזים כל כולם בהצגה, אבל ההערות וההסברים שלהם כבר הופכים להיות, מה שנקרא, "בגוף הסרט". ההצגה קברט מתארת את ברלין לאור עליית הנאצים לשלטון. באחד הרגעים העצובים מבטלת בעלת הבית הגרמנייה-נוצרית את אירוסיה לחברה הגרמני-יהודי. והוא מנסה לשכנע אותה: "עזבי. הנאצים האלה יעלמו כמו שבאו. לא יקרה כלום, הכל יהיה בסדר." את חבורת הנשים המבוגרות שישבו מעלי זה לא שכנע, והן פצחו בפרשנות מבטלת וקולנית זו עם זו: "נו, בטח. ראינו איך הם נעלמו. הוא עוד לא יודע מה מחכה לו. זה נהיה הרבה יותר גרוע" ועוד ועוד.

הסוכריה העטופה - זה באמת שיא השיאים. לרוב נצפית הסוכריה באולמות קונצרט, ומלווה במוסיקה חרישית ועדינה. אבל מסתבר שגם באולם התאטרון זה עובד יופי. זה מתחיל ברשרוש מחריש אוזניים של שקית ניילון הנשלפת מתיקה של גברת אחת, היושבת מעל לראשך. ממשיך בחלוקה שיטתית וממוספרת בין כל חברות הכנופיה המקיפות אותה. ומגיע לשיאו בפתיחת נייר העטיפה של הסוכריה ל-א-ט ל-א-ט. הכי ל-א-ט שרק אפשר, כדי למשוך את רעש ההדבקות של העטיפה של לסוכרייה במשך הזמן הארוך ביותר האפשרי. ואחרי שכולן לועסות ברוגע (אחרי הכל, עברה כבר שעה מתחילת ההצגה ואי אפשר בלי משהו בפה), מתחיל הליך איסוף העטיפות ורשרושן חזרה לתוך שקית הניילון. מדובר בגאונות לשמה. פרי פיתוח וניסיון של שנים באולמות קונצרטים ותאטרון. אין לי ספק בכך!

כי נשים שוות פחות

יום ראשון, 8 במרץ, 2009

לרגל יום האישה הבינלאומי, מחקר צרכנות השוואתי מוכיח את טענות הפמיניזם, כי בחברה המערבית נשים עדיין שוות פחות:

כמה עולה אישה?

בעוד שמחירו של גבר עומד על 50 ש"ח ליחידה, את האישה אפשר לקבל ב-33 ש"ח האחת. עובדה.

וכדי שזה לא יעכיר את מצב רוחנו, בוא נשיר כולנו למען זכות הצבעה לנשים:

שאלות על תקציב תל אביב יפו 2009

יום שבת, 7 במרץ, 2009

ביום שני הבא, 16.3.2009, תנהל מועצת העירייה דיון על תקציבה לשנת 2009. זה בוודאי יהיה מופע שמח שלא יפול מישיבות המועצה האחרונות, הן בוויכוחים בין הקואליציה והאופוזיציה והן במוערבות הקהל. אני מאוד מקווה, שהבעיות והעיכובים בכניסת הקהל לאולם, שאפיינו את ישיבות המועצה האחרונות לא יחזרו על עצמן. בדיון בשנה שעברה על תקציב 2008 היו אנשים שהושארו בחוץ מבלי שניתן להם כל הסבר מספק (בינהם גם חבר המועצה הנוכחי - אז עדיין רק פעיל, יואב גולדרינג מעיר לכולנו, גם אני וגם לרמן). אסור שדבר כזה ישנה.

עיר לכולנו (אופוזיציה) הגדילה לעשות והעלתה את מסמכי התקציב לאתר שלה. את הפעולה הפשוטה הזו הייתה צריכה העירייה לבצע. היא אמנם משתפרת בנוגע לתיעוד ישיבות המועצה (פרוטוקולים וגם וידאו) אבל יש לה עוד הרבה מאוד לאן להתקדם. התקציב הופך את המדיניות ואת סדר העדיפויות של העירייה וכמובן של ראש העיר למציאות בשטח. תושבי תל אביב יפו זכאים לעיון ישיר בתקציב על מנת להבין כיצד מתנהלת עירם ו"לאן הולך הכסף".

התקציב מתחלק ל"תקציב רגיל": משכורות, ריהוט ושאר ירקות שנתיים שחוזרים על עצמם, ולתקציב "לא רגיל": פרויקטים בנושאים שונים שלרוב מתפרשים על כמה שנים. זה המקום למצוא את כל הדברים המעניינים שהולכים לקרות בעיר בשנה הקרובה. אז עברתי על ריכוז התקציב הרגיל ועל התקציב הלא רגיל, וסימנתי לעצמי נקודות שמעניינות אותי, שמעלות שאלות, או שוות בדיקה נוספת. בכל מקרה, לא מדובר בניתוח מלא או ייצוג מקיף של התקציב, אלא בהתרשמות ראשונית שלי.

מתוך פרק המבוא של ריכוז התקציב הרגיל (קובץ pdf):

  • "קליטת עובדי כ"א במשרות עירוניות במסגרת החוק החדש" - וואוו. מאיפה זה הגיע???? האם המשיח פה ולא שמתי לב? מצד שני, יש הבדל בין עובדי כח אדם לבין עובדי קבלן, וגם מעניין לשאול כמה כאלה יש ובאילו תפקידים.
  • "עדכון שכר מינימום בשנת 2009" - באילו תפקידים עירוניים מקבלים שכר מינימום?
  • "הגדלת היקף המכסות לנכים ומפגרים והרחבת הסיוע לקשישים ואוכלוסיות נזקקות" - זה כמובן תמיד דבר טוב, אבל אני אשמח אם מישהו יתרגם לי את זה לעברית. מכסות של מה?

מתוך התקציב הבלתי רגיל (קובץ pdf). מספרי העמודים הם עמודי הקובץ ולא העמודים הרשומים על המסמך עצמו:

  • עמוד 5: באומדן מקורות מימון מופיע "מכירת רכוש (קרן מקרקעין)": 95.5 מליון ₪ - מה זה? מה מוכרים?
  • עמוד 7: "בשנת 2009 יחלו העבודות בצומת הפיל ויקודמו התכנון להרחבת ציר שלבים, ציר קיבוץ גלויות, מחלף השלום ושדרת הקרייה. כמו כן תושלם בנייתו של חניון הבימה ושיקום הרחובות סביבו, תחל בנייתו של חניון קצה השדרה ויושלמו ההליכים לבניית חניונים תת קרקעיים נוספים - הארבעה, נוקיה ואחרים".
    מה שמעניין אותי הוא שהתקציב מכין כסף מראש גם לפרויקטיים שצפויים להיות מאושרים השנה ולא רק כאלה שכבר אושרו.
  • עמוד 18: הכנה מראש של  2 מליון ₪ לפיצויים בגין תביעות תושבים על פגיעה בגין תב"ע חדשה (סעיף 197, 198 לחוק התכנון והבנייה). מעניין מה קרה בפועל בשנים הקודמות. כמה כסף הכינו מראש, כמה כסף יצא בפועל.
  • עמוד 19: תוכנית מתאר לצפון מערב - מיליון ש"ח. על תוכנית מתאר לכל העיר אני יודע שעובדים. אבל תוכנית מתאר לצפון מערב. אני גר בצפון מערב. טוב לדעת.
  • עמוד 19: תב"ע שדה דב - מיליון ש"ח. זה כבר כמעט חתרני. מי יודע אם שדה דב יפונה אי פעם… מצד שני, טוב להכין תוכניות מגירה שישתלבו עם כל שאר תוכניות בניין העיר באזור הצפון, אבל עוד יותר טוב לדעת שמכינים תוכניות כאלה.
  • עמוד 19: נגישות נכים – 250 אלף ₪ להעסקת יועצים לליוי ותיאום הנגשת נכים בתשתיות ומבני ציבור – מה זה אומר בדיוק, ואחרי כל הייעוץ מה קורה בפועל? ומה לגבי הנגשה של מבני ציבור קיימים
  • עמוד 20: שיפוץ אבן גבירול - 20 מליון ש"ח. טוב לדעת כמה הדבר הזה עולה.
  • עמוד 20: שבילי אופניים – 7 מיליון ש"ח. "בהתאם לתכנית רב שנתית… בשנת 2009 מתוכננת סלילת שבילי אופניים ברחובות בן צבי (חיל השריון-לבון), גיתית ומשה דיין (יצחק שדה-ברלב)." במשה דיין אני יודע שמדובר בשבילי אופניים על הכביש. מה קורה בשאר המקומות ואיפה זה גיתית?
  • עמוד 20: כוכב הצפון, תב"ע 1112ג: 6.5 מיליון ש"ח. כל מיני פיתוחים והשלמות בשכונת כוכב הצפון, אבל גם חיבור רחוב לוי אשכול לשדרות רוקח - דבר שמתנגדים לו רבים, מכיוון שיזרים תנועה ראשית דרך השכונה.
  • עמוד 20: המע"ר הצפוני - 5.3 מליון ש"ח. השלמת התכנון של לולאת וולובלסקי (זה עוד סוג של מחלף) ועוד עבודות במתחם בין רחוב פרשת דרכים לדרך מנחם בגין ליד רכבת מרכז. עוד על לולאת וולובלסקי בפרוטוקול ועדת התכנון והבניה (3.9.08) שפרסמה מיטל להבי (מרצ).
  • עמוד 20: לב העיר – 5 מיליון ש"ח. "שיקום כולל של רחוב מלצ'ט (שד' בן ציון - העבודה). ישוקמו התשתיות והתכסיות תבוטל החניה על המדרכה ותוסב רשת החשמל לתת קרקעית." שמישהו יודיע להם לצאת לחופש ולחזור ב-2010.
  • עמוד 21: שכונת שפירא, הפרדס הקטן - מיליון ש"ח. "קידום תכנון פיתוח מתחם בשטח 25 דונם בשכונת שפירא. יש תוכנית אב לשכונה הזו." מה זה המתחם הזה?
  • עמוד 21: מעקב אחר מטלות יזמים – 250 אלף ש"ח. "ביצוע מעקב ובקרה אחר מטלות ציבוריות המוטלות על יזמים במסגרת הסכמי הפיתוח." מגניב!!! יש דבר כזה? והאם היה דבר כזה גם בשנים הקודמות? איפה מוצאים את הדו"ח שלהם? (היתה כתבה מעניינת בכלכליסט על הנושא הזה).
  • עמוד 25: שיפוץ גינת גייגר ברחוב רידינג (במסגרת שיפור פני העיר) – 200 אלף ש"ח. זה אמור להיות קרוב לבית שלי.
  • עמוד 30: אולם ספורט בי"ס אילנות - 500 אלף ש"ח. הקמה של אולם ספורט חדש בבי"ס יסודי בשכונה שלי.
  • עמוד 30: בי"ס אילנות - 1.2 מיליון ש"ח. שיפוץ, חזות הבי"ס וטיפול במפגעים בטיחותיים.
  • עמוד 31: הנגשת נכים למוסדות חינוך - 500 אלף ש"ח. מצוין. איפה?
  • עמוד 32: הנגשת מוסדות קנו"ס - 400 אלף ש"ח. אני חושב שזה קהילה, נוער וספורט. מצוין. איפה?
  • עמוד 33: בריכות שחיה – הנגשה - 400 אלף ש"ח. מצוין. איפה?
  • עמוד 33: רווחה - חברת מת"ש - 5 מיליון ש"ח. הקמת מבנה לתעסוקה בנווה אליעזר/כפר שלם לכ-60 חניכי חברת מת"ש (מרכזי תעסוקה שיקומיים).
  • עמוד 34: גאולת הירקון - 1.6 מיליון ש"ח עם הסבר שהביצוע הוא של רשות נחל הירקון והעירייה אחראית על 14.3% מהתקציב - 8.9 מיליון ש"ח.
    בדיון על תקציב 2008 אמרה מיטל להבי (אז אופוזיציה, היום קואליציה): שאלתי על תקצוב רשות נחל הירקון ונענתי: "חלקה של עת"א-יפו בפרויקט גאולת הירקון עומד על כ-13.2 מליון ₪, מסך זה אישרה העירייה עד כה תב"ר בגובה 7.4 מליון ₪ וקידמה תשלומים בפועל לרשות בהיקף 1.2 מליון ₪" – מה זה אומר ? סוכם על 13.2 מליון בפועל העבירו 1.2 מליון ונשאלת השאלה האם ככה תבוא לנו גאולת הירקון ואי מתי, אם בכלל, נוכל לרחוץ במי הירקון?
  • עמוד 34: תוכנית אסטרטגית - זיהום אוויר - 270 אלף ש"ח. "התקציב מיועד להמשך קידום תוכנית אסטרטגית מפורטת למניעת זיהום אוויר בעיר". אני אוהב מינוחים כמו "המשך קידום". מעניין כמה אפשר להמשיך ולהתהדר בהמשך ובקידום.
  • עמוד 36: רכישות והפקעות – 11 מיליון ש"ח. האם זה תקציב מוכן מראש לרכישות, הפקעות ופינויים? מה קרה ב-2007 וב-2008? כמה כסף תוכנן ובכמה כסף השתמשו? האם זה כסף שמוכנים מראש להוציא, או רק אם חייבים?
  • עמוד 36: קרן סרבני שיפוץ בתים – 1.4 מיליון ש"ח. לא ידעתי שיש דבר כזה. אם חלק מהדיירים לא מוכנים להשתתף בשיפוץ, העירייה עוזרת לממן, ואח"כ עוזרת גם לתבוע את אותם דיירים.
  • עמוד 37: שימור מבנים בדרום הקריה - 24 מיליון ש"ח. התקציב הזה כנראה מגיע ממנהל מקרקעי ישראל ונועד לשימור חיצוני ופנימי של 6 מבנים טמפלריים בייעוד ציבורי ובבעלות העירייה.
  • עמוד 37, עמוד החניונים – תכנון והקמת חניונים: חניון הבימה - 1.3 מיליון ש"ח, שיקום רחובות סביב חניון הבימה - 8.44 מיליון ש"ח. חניון גבעון - 2.5 מיליון ש"ח, חניון קצה השדרה - 1.9 מיליון ש"ח, חניון ומבנה משרדים בבוגרשוב - 1.5 מיליון ש"ח, חניון השקם לטובת עובדי העירייה (160 מקומות) - 500 אלף ש"ח.
  • עמוד 38-39, עמוד הכבישים - ציר שלבים - 11.4 מיליון ש"ח, ציר קיבוץ גלויות - 4 מיליון ש"ח, אחזקת איילון 3.8 מיליון ש"ח, מחלף השלום - 2.5 מיליון ש"ח (האם מדובר בזה?), בקרת תנועה איילון - 2.3 מיליון ש"ח, שדרת הקרייה בדרך מנחם בגין (שאול המלך - קרליבך) - 2 מיליון ש"ח, מחלף מכביש 20 לכביש 5 - מיליון ש"ח, הוספת נתיב תנועה באיילון צפון (קק"ל עד גלילות) - מיליון ש"ח.
  • עמוד 39, גשר מכביש 2 לכביש 5 - 2 מיליון ש"ח. המחלף והגשר כבר גמורים מזמן. פה מדובר רק בהשלמת הפיתוח הסביבתי של המחלף שעדיין מתעכב.

תפסיקו לקחת ותחזרו לקבל

יום חמישי, 5 במרץ, 2009

קצת קשה לי לפעמים עם שגיאות לשוניות, ביטויים מאונגלזים וסלנג שפשוט נשמע עילג. כל הדברים האלה שפעם פשוט קראו להם "טעויות", והיום הם תכלס חלק מהשפה היומיומית של כולנו. וכן, אני מודע לכל השגיאות, הסלנג והאנגלוז בפסקה הזו. אמרתי שלפעמים קשה לי, לא שאני לא עושה את זה.

בוא ניקח לדוגמה לדוגמה:

מה עושים עם החלטה? האם מקבלים אותה? או לוקחים אותה?

פעם אנשים היו "מקבלים" החלטות. היום יותר ויותר אנשים "לוקחים" החלטות, וזה קצת חבל. לא רק בגלל שזה תרגום מילולי מאנגלית, אלא שמשהו מרומז במשמעות הולך לאיבוד. אם אתה "מקבל החלטה", אז מישהו "נתן" לך אותה. זה משהו שאמור להיות או עשוי להיות משתף, מתייעץ, מתחשב, תוצר של תהליך שמסתיים בהחלטה.

"לקחת החלטה" ממוקד הרבה יותר בבן אדם המחליט ופחות בתהליך. גם השימוש ב"לקחת" הוא יותר אקטיבי (כוחני?) מאשר "לקבל". אי אפשר "לקבל" משהו בכוח. "לקחת" כמובן שאפשר.

ספר ששינה לי קצת את נקודת המבט בנושא הזה היה "גלגולי לשון" של גיא דויטשר. דויטשר, מתמטיקאי ובלשן, מתאר בספר מנגנונים שונים האחראים להריסה ולבנייה של השפה. בינהם דוגמאות המראות כיצד ביטויים הפכו מלשון דיבור לחלק כה אינטגרלי מהשפה הרשמית, עד שכיום אף אחד לא זוכר שהם "בעצם" לא תיקניים. הספר מעניין, קולח ולא נופל לבורות אקדמיים משעממים. מומלץ לכל מי ששפה ומילים מעניינות אותו.

ומה כל זה אומר? שלפחות עבורי, הגבול בין שפת הדיבור והשפה התקנית הטשטש. לא נמחק, רק הטשטש. ומי יודע? אולי בעתיד גם אני "יקח" החלטות. אבל עד אז, אני אמשיך ואקבל אותן.


FireStats icon ‏מריץ FireStats‏