מלבורן צהלה ושמחה (או: מארועי יום הולדתי)
ראשית, תודה לבלוגאי הראשי שהסכים להפוך אותי למחבר פוסטים עצמאי! אני מאוד גאה.
כזכור (לחלקינו) חל אתמול (או שמא שלשום? – בכל מקרה ב-3 באוקטובר) יום הולדתי. ערן הפתיע אותי בבוקר בטיול לאזור שעדיין לא היינו בו – פארק ענק בשם Albert Park, שעשינו בו הליכה נעימה ליד האגם. אח"כ הוא הוביל אותי למסעדה נחמדה בקצה הפארק שהוא מצא בבלוג שמוקדש לארוחות בוקר מומלצות. למסעדה קוראים Mart 130 והיא זכתה ל - 19 מתוך 20 הנקודות האפשריות בדירוג ארוחות הבוקר באוסטרליה! ואכן, הייתה זו ארוחת בוקר (או ליתר דיוק: בראנצ') מעולה.
חזרנו הביתה לנוח (וערן גם קפץ לשיעור מחול), ואז הלכנו, עם כל החברים שלי כאן, לארוחת ערב במסעדה שנבחרה למסעדה החדשה הטובה ביותר במלבורן, המתהדרת בשם Three, one, two (מסתבר שזה מספר הבית ברחוב בו היא שוכנת). משום מה, השולחן שהוכן לשני אנשים הספיק כדי להכיל את כולנו. התפריט היה די קצר אבל קצת מסובך, אז כדי לא להסתבך הלכנו על תפריט הטעימות. בסה"כ 9 מנות קטנות ונחמדות. בהתחלה שתינו גם שמפניה ואח"כ פינו-נואר אוסטרלי (כן, גם לו יש פרסים – הוא נבחר ע"י הגורו של היין כאן, שאת הספר שלו כמובן כבר קניתי, לאחד מהפינו-נוארים הטובים באוסטרליה, עם ציון של 96 מתוך 100). היה מצויין.
אז בקיצור, יומולדת עם כולם בארץ זה הכי כיף, אבל כפי שאתם יכולים לראות, גם כאן מאוד נהניתי. בפוסט הבא שלי אני מבטיח פחות אוכל ויין, וכדי לא להשמין אני הולך מחר (לראשונה כאן) לחדר הכושר.
5 באוקטובר, 2006 בשעה 2:57
אז קודם מזל טוב, עופר.
לעוד הרבה ימי הולדת משמחים
5 באוקטובר, 2006 בשעה 15:49
עופיק,
מזל טוב - אוהבים אותך בכל העולם!
5 באוקטובר, 2006 בשעה 18:52
חכה, חכה, עופר, כשנעשה את מסיבת הפרידה ממלבורן, כל הבית הזה לא יספיק להמוני האנשים שנזמין!
וחוץ מזה, אם תרצה להמשיך לכתוב כאן, אולי אני אסכים לתת לך, אפילו שזה לא יהיה יום ההולדת שלך. נראה קודם מה תכננת להכין לארוחת הערב…
5 באוקטובר, 2006 בשעה 22:15
קודם כל הרבה מזל טוב לעופר הבלוגאי המשני!!
חסרתם לנו ביום כיפור האחרון בשנה שעברה נרדמנו בערב ואתם הערתם
אותנו לאיזה טיול רמת אביבי קצרצר ואילו השנה לא היה מי שיעיר.
בסופו של דבר שנינו נרדמנו באיזה 8 בערב והתעוררנו רק איזה 11 שעות אחר כך.
הרעיון של הבלוג ארוחת בוקר מגניב,
לאו דווקא בגלל הבלוג יותר בגלל הארוחות שצריך לאכול בשבילו.
7 באוקטובר, 2006 בשעה 19:16
חשבתי שעופר לא אוהב ארוחות בוקר בחוץ…
7 באוקטובר, 2006 בשעה 20:11
נכון, אבל שימי לב שבפוסט מצויין שזה היה בעצם בראנצ'…