עלילות נויפלד בעיר זרה

11 תגובות לפוסט "כמעט ללא מילים 9 - מעשה במלון סיני"

1. מאת פיליאס פוג:
   10 במאי, 2007 בשעה 10:34

   Oh if only these walls could talk

   So did you cook it in a curry sauce? It looks delicious…

2. מאת פיתה:
   10 במאי, 2007 בשעה 11:12

   אתה עובד עליי!!!
   קוראים לזה:
   Chinese Bitter Melon!!!
   ויצא שזה מר???
   הסינים האלה…
   איך הם עובדים על כל העולם!

3. מאת ערן:
   10 במאי, 2007 בשעה 12:29

   זה לא שקוראים לזה
   Chinese Extremely-Bitter Cannot-Eat Stay-Away-From Melom,
   you Westren Wimps
   וחוץ מזה, זו לא אשמתי, זה עופר הביא!!!
   עופר!!!!

4. מאת שרון:
   10 במאי, 2007 בשעה 13:08

   אויש. הדבר הזה אפילו יותר מפחיד כשהוא קצוץ ומבושל מאשר מבחוץ!

5. מאת ערן:
   10 במאי, 2007 בשעה 13:32

   כן, במיוחד כשהוא מדבר!

6. מאת זוגו:
   10 במאי, 2007 בשעה 18:26

   כן, פיליאס, זה קארי עם חלב קוקוס וכורכום וכל מיני דברים טובים אחרים, אבל בכל זאת זה היה בלתי אכיל בעליל… אחרי שטעמתי והכרחתי גם את ערן לטעום, זרקנו את הפרוסות לפח, ושמרנו את הרוטב, שהצליח איכשהו לא לספוג יותר מדי מרירות…
   להגנת המלון הסיני אני יכול רק להגיד, שאם לא מבססים עליו מנה שלמה, אלא שמים רק קצת עם המון דברים אחרים, יכול להיות שאפשר לאכול את זה, אבל למען שלום בית, אני חושב שאני לא אעשה ניסויים נוספים איתו…
   מצד שני, במכולת הסינית בשוק יש עוד הרבה דברים מוזרים אחרים!

7. מאת בלעם:
   10 במאי, 2007 בשעה 22:24

   קשור קצת, אבל בעיקר לא קשור, בזמן האחרון גיליתי את נפלאות הלפת. פעם הירק הזה הסעיר כמו לוח הכפל, אבל היום גיליתי שהוא ורסטילי מאין כמוהו ואפשר להוסיף אותו כמעט לכל דבר והוא דואג להתאים את עצמו. בדרך כלל אין אותו בסופר, מה שאפשר לי להתחיל שיחה על ירקות עם אמריקאי חמוד. משו משו.

8. מאת משטרת האופנה:
   11 במאי, 2007 בשעה 14:09

   אני רואה ששבתי ארצה בדיוק, אבל בדיוק בזמן.
   ומכיון שבלעם חולק מחוויותיו (הקשורות וגם אלו שלא), אני אציין שמאז נחיתתי (לפני שלושה ימים) הספקתי להכין סטייקים, פירה, שניצלים, אורז לגדוד, עוגת שוקולד וקיש בצל. אמיתי. נראה שמשהו מחווית המלבורן דבק בי, או שאני פשוט מתעל את האנרגיה המטורפת שלי לכיוונים פרודקטיביים (אם גם משמינים). כך או כך, אמא מעולם לא היתה מאושרת יותר.

9. מאת עוד בלוג תל-אביבי » מה אני מנסה לעשות פה?:
   22 במאי, 2007 בשעה 12:36

   […] לפעמים, דיון אחד מוביל לדיון שני שלא קשור, אבל בעצם כן קשור. אני פותח פה חלון קטן לעולם שלי,  ובדרך אני מוצא חלונות גם לעולמות רחוקים קצת יותר, ואפילו יוצא שאני פוגש, אנשים אמיתיים בחיים האמיתיים (ואפילו מסרב להצעה שלהם לבוא לסיני).  […]

10. מאת כשפוטושופ רע קורה לירקות טובים | עלילות נויפלד בעיר זרה:
    23 בפברואר, 2009 בשעה 10:05

    […] הזה? אגב, זו לא הפעם הראשונה שאני נאלץ להתמודד עם ירקות תפלצתיים. למה זה קורה […]

11. מאת מה אני מנסה לעשות פה? | עוד בלוג תל-אביבי:
    26 באוגוסט, 2010 בשעה 2:48

    […] חלון קטן לעולם שלי,  ובדרך אני מוצא חלונות גם לעולמות רחוקים קצת יותר, ואפילו יוצא שאני פוגש, אנשים אמיתיים בחיים האמיתיים […]

לכתוב תגובה