ספרים, רבותי, ספרים

כשארזנו את מטלטלנו לקראת הנסיעה, התעוררה שאלה בנושא הספרים. מצד אחד, אי אפשר לנסוע בלי איזה ספר או שניים, במיוחד כשחו"ל נחשד בתור מקום שאין בו יותר מידי ספרים בעברית. מצד שני, נסענו רק לשנה. זה לא כמו לעבור דירה. לא הגיוני להסחב עם כל הספרים בבית. הפשרה היתה פשוטה: לקחנו שלושה או ארבעה ספרים איתנו, קנינו קצת במלבורן וקיבלנו כמה ספרים בדואר מהארץ.

המדף מעל המקרר שהיה ריק לחלוטין, הלך והתמלא בחודשים האחרונים עד למצב הנוכחי (מסובב ב-90 מעלות):

 כמה ספרים!?!?

Guide to Beer / Michael Jackson - שמתם לב מי כתב את הספר הזה? בירה היא תחביב קטן שלי, במיוחד כשגיליתי שיש לה עולם שלם של טעמים וריחות. הבנזוג מצא את הספר הזה באיזה מדף עודפים. קצת על איך מכינים בירה, וקצת על בירות מכל העולם.

ספרות טיולים - דרום מזרח אסיה, שם נבקר בדרך הביתה, אוסטרליה בה אנחנו עכשיו וניו זילנד - היינו ונהננו. מסתבר שיש עוד כמה אופציות חוץ מ-Lonely Planet, במיוחד שהם מהשנה שעברה ועולים בערך 30 ש"ח.

ספר המתכונים / אורנה ואלה - ספר הבישול היחיד שזכה לבוא איתנו לפה, והוכיח את עצמו שוב ושוב. כל שאר עשרות (!) ספרי הבישול נותרו מיותמים בבית.

Cuisine Wine Country 2007 - תאור מפתה של נפלאות היין והאוכל הניו זילנדי. איך לא מוכרים אותו ב"למטייל" לכל מי שנוסע לשם?

Australia’s Best Wine Tours - יש מי שמעיין בספרי טיולים ותמונות נוף לפני שהוא יוצא למרחב. אבל כשהבנזוג נוסע ל-Mornington Peninsula, או ל-Yarra Valley, הנוף הוא רק התוספת.

Good Food Guide - התנ"ך של המסעדות במלבורן. בעיר המפורסמת בתרבות האוכל שלה, מישהו צריך לעשות בה קצת סדר, והבן אדם הזה הוא John Lethlean, מבקר האוכל המפורסם של The Age. אין שבוע שאנחנו לא פותחים את הספר הזה.

Cheap Eats - האח הקטן של ה-Good Food Guide. כל המקומות המומלצים במלבורן שאפשר לאכול, לשתות ולהנות בהם בפחות מ-100 ש"ח. מקור מצוין לבתי קפה קטנים ואיכותיים, כמו למשל Pushka.

Wok It - הספר שהשלים את הווק שהוענק לבנזוג ביום הולדתו. אחת ההשקעות היותר משתלמות שלי במלבורן.

Lord of the Rings Location Guidebook - מישהו (שאני לא אסגיר את שמו) לא הצליח להתאפק וקנה את הספר הזה. בניו זילנד, כמובן.

Death of a River Guide / Richard Flanagan - הספר הראשון של הסופר הטזמני-אוסטרלי המוערך, ששמעתי עליו לראשונה דרך ה-Big Issue. ספר אחר שלו, The Sound of One Hand Clapping הפך גם לסרט. הספר עמוס חוויות רב-דוריות לאורך ההיסטוריה הטזמנית, והיה טוב, למרות שהיה לי קצת קשה לקרוא אותו.

אחייך אלייך, אחייך / משה סקאל - יום אחד הופתענו לגלות את הספר מחכה לנו בתיבת הדואר. חברנו מושיק הפתיע אותנו כששלח לנו אותו. איזה כייף! הספר מתאר ברגישות גדולה את התמודדותו של עמיחי עם חייו באפיזודות שונות בישראל, צרפת ויוון. פרק מהספר אפשר לקרוא פה.

תרה / צרויה שלו - הספר המוצלח קצת יותר מבין ספרי האישה הבוגרת והאהבה המתפרקת שקראתי פה. צרויה שלו כותבת היטב, ואהבתי גם את הארכיאולוגיה השזורה בסיפור. אבל אולי אנשי משפחה או זוגיות בוגרים יותר ולמודי נסיון עשיר יותר ממני, יתחברו אל הספר הזה קצת יותר.

Sideways / Rex Pickett - אחלה סרט. את הספר מצאתי בחנות מציאות, ומאז ניסיתי בערך שלוש פעמים לקרוא אותו ונכשלתי. אני לא מתכוון לנסות שוב.

פרא אצילהירח ירוק בוואדי / דודו בוסי - אני חושב שאלו היו הספרים הכי ישראליים שקראתי פה. על רקע שכונת התקווה ושכונת הארגזים מתאר דודי בוסי את העולם מנקודת מבטם של נערים. הכי פשוט, ישיר וכן. את "הירח ירוק בוודאי" ששלח לנו בועז, הבנדוד של הבנזוג, אהבתי קצת יותר.

בעיניים עצומות / רינה פרנק מיטרני - הספר המוצלח פחות מבין ספרי האישה הבוגרת והאהבה המתפרקת, והפעם: הרומן עם הגבר הנשוי. שוב, יכול להיות שהספר מדבר יותר אל אנשים או נשים בתקופות אחרות בחייהם/ן מהמקום שאני נמצא בו, אבל במקרה הזה גם סגנון הכתיבה היה חלש יותר. כבר בעמוד הראשון מצאתי את עצמי קורא את אותו משפט שלוש פעמים כדי להבין מה הוא בעצם אומר. הבנזוג בכלל נשבר אחרי כמה עמודים.

מועדים לפורענות, יומן הבלגאן של סלון מזל (חוברת שחורה דקה בלי כיתוב צד) - הידעתם שב-15.5.1718 רשם ג'יימס פקל פטנט על מכונה היריה? עכשיו אתם יודעים, תודות לסלון מזל ולבלעם ששלח לי את היומן.

This Other Eden / Ben Elton - בן אלטון כותב קל כייפי ומצחיק, ויש לו דעות וביקורת מעניינות על תרבות המערב. ספרים שנועדו להעביר את הזמן בנעימים. הספר הזה עוד זכור לי לטובה מהטיול הקודם שלי באוסטרליה ושמחתי לגלות אותו שוב בניו זילנד. הוא מספר על עולם שמצד אחד שולטת בו תרבות הניתוחים הפלסטים והסלברטיז, ומצד שני מאוים בקטסטרופה אקלימית. נשמע רציני מידי? לא כשבן אלטון מספר את זה.

יונה ונער / מאיר שלו - כמו כולם (?) התאהבתי במאיר שלו ברומן רוסי, עשו וכימים אחדים. אבל איכשהו מאז זנחתי אותו. אולי הוא קצת חזר על עצמו מבחינתי… אולי סתם בלי סיבה טובה… אבל ככה זה היה. יונה ונער היה ספר מצוין לחזור אליו. כמו שאני אוהב, במקום לספר בונה שלו פאזל של אנשים, זמנים ומקומות שמתוכו מתגלה הסיפור.

השם הטוב / ג'ומפה להירי - הסיפור המוכר של מסורת לעומת מודרניזם בדמותה של משפחה בנגלית בארה"ב. פער הדורות בין ההורים המהגרים לבין הילדים שנולדו בארה"ב הוא אולי לא סיפור מקורי במיוחד, אבל הוא כתוב טוב ומעניין. עוד מתנה מבועז.

Extremely Loud & Incredibly Close / Jonathan Safran Foer - ללא ספק ה-ס-פ-ר שקראתי פה, תודות להמלצתה של המוכרת חנות הספרים הנחמדה ברחוב גרבל. ספרן פוייר, הזכור לי לטובה מהסרט "הכל מואר", מגולל את מסעו של ילד אחד בניו יורק של אחרי 9/11. הכתיבה מיוחדת, הסגנון אחר, הסיפור מעניין ומרגש. מסוג הספרים שאתה קורא בעיניים פעורות. גיאחה התלהב מהגרסה העברית (סעיף 6).

שום גמדים לא יבואו / שרה שילה - הפעם סגנון הכתיבה המשובש, אולי עילג משהו, נתפס כחלק אינטגרלי מהספר עצמו. סיפור אחר ונקודת מבט שונה לחלוטין ממה שאני מכיר בבועה התל-אביבית שלי. ספר שבונה עולם ולא רק מספר סיפור. בועז, מכיוון שגם הספר המוצלח הזה ממך, תעדכן אותנו מתי יוצא הבא שלה.

Australia Wine Companion - ספר הכיס הקטן הזה (יותר עבה מדרום-מזרח אסיה) כולל את כל מה שתרצו לדעת אי פעם על יין באוסטליה של 2007. אם הבנזוג בבית, אבל אני לא רואה אותו במשך יותר משעה, סימן שהוא צולל לתוך הספר הזה, לפני טיול מתוכנן ב-Dan Murphys.

חמשת רבעי התפוז / ג'ואן האריס - מהמשלוח האחרון של אמא שלי. לקרוא וללקק את השפתיים. אוכל כשחקן מרכזי בהיסטוריה משפחתית בכפר צרפתי ועל רקע מלחמת העולם השניה.

אהבתי כל כך / יהודית רותם - הספר האחרון שקראתי על אחיינית ודודה, כבשים שחורות, שנטשו את משפחותיהן החרדיות, כל אחת בדורה ובסיפורה. סיפור אהבותיה ואכזבותיה של גבי הדודה אמיתי יותר וחי יותר מהגיבורות של "תרה" ו"בעיניים עצומות".

Being There / Jerzy Kosinski - שורה אחת בבלוג של בני ציפר הביאה אותי לקנות את הספר הזה. נדמה לי ששמעתי עליו גם קודם, אבל לא קראתי או ראיתי את פיטר סלרס בסרט. איך גנן שתקן יכול להפוך לאחת הדמויות המשפיעות ביותר בעולם? לקרוא ולהזכר בכל פעם ששומעים משהו על מישהו מפורסם.

הלילה הזה / הגדה ישראלית - עוד הפתעה נעימה שחיכתה לנו בדואר, תודות לאיתן וחיה. ההגדה המעניינת ביותר שראיתי בחיי. העמוד הימיני: ההגדה הרגילה, העמוד השמאלי: סיפורים, שירים, הפעלות, קישורים היסטוריים, ציטוטים מתרבויות אחרות. דוגמאות שלא חשבתי מעולם שאראה: הסבר על המישתים היוונים והשפעתם על הסדר, ציטוטים של גבריאל גרסיה מרקס, של פילוסופים אירופיים, נעמי שמר, שייקספיר. ועוד הרבה קישורים בין מה שהיה אז, למה שקורה פה ועכשיו בחברה שלנו.

מכיוון שזמננו במלבורן הולך וקצר, ומחירי המשלוחים לארץ לא זולים במיוחד, קיים סיכוי סביר, שתמונת המצב הספרותית הזו היא גם הסופית. כך שהמלצות על ספרים נוספים יתקבלו בברכה, אם כי יאלצו לחכות עד אוגוסט…

13 תגובות לפוסט "ספרים, רבותי, ספרים"

  1. מאת בלעם:

    רינה פרנק מיטרני? חביבי, אתה איבדת את כל הזכויות שהיו לך להתנשא מעל אנשים שאהבו את המטריקס!

  2. מאת אי שם באופק:

    בדיוק סיפרתי לעופיק שאני קורא את "קרוב להפליא ורועש להחריד" ועד כמה שאני נהנה ממנו. באמת תודות לגיאחה ולך שהכרת לי את העונג. וחוץ מזה, השיר של מארק רונסון נתפס לי, ולילה שלם הלך לי בגללו.

  3. מאת ערן:

    אני קיבלתי את הספר שלה, לא קניתי אותו, והסברתי שלא ממש נהנתי לקרוא אותו, אלא שפשוט הצלחתי לגמור אותו!
    אתה לא יכול לקחת לי את הכייף הקטן שיש לי בחיים להרגיש שאני טוב יותר מאנשים שאוהבים את המטריקס!!!! לללללללאאאאאאאאא!!!!!!!!!!!!!!

  4. מאת זוגו:

    אולי זה הזמן לגלות לקהל הקוראים שבגלל ה"מטריקס" (שאהבתי) אני כמעט נכשלתי במבחן הקטן שערן היה עורך לחברים פוטנציאלים. כנראה שרק בשל העובדה שהצלחתי בשאלת הבונוס ("אתה יודע מי זאת רות קלדרון?"), הצלחתי לעבור ולזכות בדייט שני…

  5. מאת לרמן:

    נויפלד, ממש, אבל ממש בשיא הקיצור, כמה ספרים טובים, שאולי לא קראת ותמצא אותם במלבורן ביתר קלות מאשר בארץ:
    1. Chuck Palahniuk - Choke
    2. Kurt Vonnegut - Cat’s Cradle
    3. Douglas Coupland - All Families are Psychotic
    4. Ben Elton - High Society

    אני לא ממש יכול להסביר אותם, צריך פשוט לקרוא.

  6. מאת אביעד ק:

    בלעם גנב לי :(

    רינה פרנק מיטרני?!?!?!

  7. מאת זוגו:

    אני לפחות שמח שערן ציין שאני נשברתי אחרי כמה עמודים… יש סוג של עברית שאני פשוט לא מסוגל לעכל…

    מצד שני, אני גם מבקש להגן על זוגי - זה לא מצב רגיל, אנחנו כאן בחסך רציני של ספרים בעברית. גם אני, אם הייתי מת מצמא, הייתי שותה כרמל סלקטד אמרלד ריזלינג… (טוב, אולי בעצם לא).

  8. מאת ערן:

    אני מבקש שוב להבהיר בנושא רינה פרנק מיטרני:
    הייתי צעיר, הייתי צריך את הכסף, אפילו לא נהנתי!!!
    (-:
    ורגע ברצינות, אולי זה לא היה ברור, אבל כשכתבתי "מוצלח פחות" התכוונתי בהשוואה לתרה של צרויה שלו (עליו כתבתי "מוצלח יותר"), ןלא לספרים אחרים של רינה פרנק מיטרני, שאף אחד מהם לא קראתי.
    בכל מקרה, נראה לי שאת המוניטין שלי בבלוגספירה שום דבר כבר לא יציל…

  9. מאת פיתה:

    ואיפה ה"פנאי פלוס" וה-"לאישה" שביקשתם שאני אשלח לכם?
    לא היה מקום על המדף?

  10. מאת ערן:

    מה זאת אומרת?
    הם מתחת לכרית, יחד עם הגליון השנתי של
    Sports Illustrated the Babes in Swim Suits Edition

    אבל ביננו, רייטיינג יותר שווה מפנאי פלוס, לא ככה כפרה?

  11. מאת אי שם באופק:

    רות קלדרון היא לא אשתו של ניסים קלדרון?

  12. מאת אופטימית עם תקנה:

    אני חייבת להשחיל תשובה One track minded סתם כדי להשמיע את קולי המונוטוני ולהרגיש בטוחה בעולמי הצר שבו עולם כמנהגו נוהג:
    הארי פוטר 7 !!!!!!!!!!!! עוד 65 ימים למנאיק! (21 ביולי, עם צאת השבת)

  13. מאת אור:

    בתור אחד שלא ממש קורא ספרים יש לי רק דבר אחד לומר:
    לא שותים אמרלד ריזלינג גם אם תקועים באמצע הסהרה

לכתוב תגובה


FireStats icon ‏מריץ FireStats‏