חבר סיפר לנו שהוא נשא איידס

זה היה בזמן נסיעה במכונית. היינו צריכים לחכות עד שנעצור ונצא מהרכב כדי לחבק אותו ולהודות לו על שסיפר לנו. לא היה לי, כמובן, שמץ של מושג. הוא הצליח כנראה טוב מידי להסתיר את הקרניים והזנב. זה גם לא מסוג הדברים שעוברים לי בראש בכלל בתור אופציה. אולי בגלל שעד היום לא הכרתי אף אחד באופן אישי שהוא נשא או חולה.

הוא סיפר שנדבק בגיל 19 בגלל סקס לא בטוח. למרות החינוך, למרות המודעות, למרות הכל. הוא הספיק לעבור בשנים האחרונות כל מיני שלבים "קלאסיים" של התמודדות: שוק, הכחשה, כעס והשלמה. זה לא נשמע לי באמת כמו תהליך שמתחילים וגומרים, אלא רק מתקדמים בו לכל מיני כיוונים. "אתה לומד שוב איך לחיות. מכיר את עצמך מחדש. אתה רואה דברים אחרת. יש בזה גם 'מעז יצא מתוק' ", הוא הסביר לנו. די מדהים לשמוע אותו מדבר על הנושא הזה בכזו שלווה. אחרי כמה שנים של ייעוץ וטיפול מלווה, התפיסה שלו היום היא של מי שמסתכל קדימה ומתכוון להמשיך לחיות את חייו לעבר עתיד ארוך טווח.

שאלתי אותו, אם הוא יכול לצחוק על זה, אולי אפילו הומור שחור. הוא אמר שבטח. שמחתי לשמוע את זה. זה נתן לי הרגשה, שמותר לי לשאול שאלות ולדבר איתו מבלי לחשוב כל הזמן מה מותר לי להגיד ומה אסור. באוויר היתה גם תחושה של פתיחות וקרבה גדולה יותר ממה שהייתה עד עכשיו. כאילו זה היה שם ביננו וחיכה. אצלו באופן מודע, ואצלנו באופן לא מודע. כל מי שיצא מהארון בפני חברים תומכים וראה כמה טוב זה עשה לקשר, יודע על מה אני מדבר.

ואתה? ואת?

בשנים האחרונות יש עלייה מחודשת של מספר הנדבקים. אחד החששות הוא שהטיפול התרופתי, שמאפשר לנשאים וחולים להמשיך לחיות חיים פחות או יותר מלאים במשך שנים ארוכות, סודק את המסר התקיף על סקס בטוח. כאילו שאיידס הפכה למין שפעת. על זה עונה ד"ר גדעון הירש, מנכ"ל הוועד למלחמה באיידס בישראל ונשא איידס במשך 18 שנים: "למרות המספרים האופטימיים [של תוחלת החיים], איידס זה לא פיקניק. הייתי מעדיף לחיות בלי."

בזכות הטיפול התרופתי אנשים אולי כבר כמעט לא מתים מאיידס (במדינות המפותחות), אבל במקומות רבים בעולם וגם בישראל עדיין מתים מבושה או חווים מוות חברתי. חינוך למודעות אמור להסיר את הסטיגמות, לעודד אנשים להבדק, לעזור לנשאים ולחולים להתמודד ולקדם חברה סובלנית ופתוחה יותר. דוגמה נהדרת לחינוך כזה גיליתי לפני כשנה. בגרסת "רחוב סומסום" של דרום אפריקה, מדינה בה שיעור הנדבקים ב-HIV עומד על כ-20%(!!!), מופיעה בובת ילדה יתומה בשם קאמי שהיא נשאית בעצמה. היא מדברת על הנושא בפתיחות, ומעבירה בכך מסר כמעט בלתי אמצעי לכל מי שצופה בה. פשוט מדהים.

כשדיברנו עופר ואני על הנושא באותו ערב, הסכמנו, שלמרות הנסיבות, אנחנו שמחים שהגענו לקרבה וסוג של אינטימיות עם חבר שאנחנו בסך הכל מכירים תקופה קצרה יחסית. התרגשתי במיוחד, כשקראתי קטע שעופר כתב לאותו חבר שהסתיים במשפט הזה:

We only wish we could have stayed longer to see what wonderful things you are going to do in your future.

Love, Ofer and Eran

גרסה באנגלית, English Version

3 תגובות לפוסט "חבר סיפר לנו שהוא נשא איידס"

  1. מאת אורי:

    פוסט נפלא!

  2. מאת ערן:

    תודה (-:

  3. מאת אוכלים באהבה 2008 - לרגל יום האיידס הבינלאומי | עלילות נויפלד בעיר זרה:

    […] על זה בפתיחות, ברגישות ובהבנה. וזוכרים שאם אתם מכירים מישהו שהוא נשא איידס, אפשר להמשיך ולנהל איתו מערכת יחסים חברית מלאה […]

לכתוב תגובה


FireStats icon ‏מריץ FireStats‏