עלילות נויפלד בעיר זרה

30 תגובות לפוסט "מה עדיף: רוצחת שכירה או ספרית?"

1. מאת מנכ"ל דפי זהב:
   21 באוקטובר, 2007 בשעה 12:38

   ערן יקירי,

   שמחתי לקבל את מכתבך, ועוד יותר שמחתי לשמוע שלפחות אחד מעותקי המהדורה האחרונה הגיע לידי קורא אינטלקטואל לא סיים את חייו בתור ברבור נייר או בקתת נייר אפריקאית. לאחרונה עלתה הצעה מתוך שורות הארגון לקיים תחרות נושאת פרסים בנושא "מה עוד אפשר לעשות ממהדורת דפי-זהב" אך פורום המפרסמים (קרי האחים עייני – ניקוי שטיחים) דחו את ההצעה על הסף. אבל זה נושא משני ולא ארצה להלאות אותך בענייני (למרות שזה עוזר לי כשאני מדבר על זה).

   ולפנייתך – אכן אבחנתך דקה ורבת רגישות המצביעה על מודעות עצמית וקהילתית מפותחת. ברשותך אבקש להפנות את תשומך לבך למספר דמויות בפרסום הנ"ל במכתבך, ולאחר שתעיין בנ"ל שנית, אשמח לשמוע שוב את דעתך המלומדת.

   למשל, הדמות שרוכבת על האופניים היא דמות של נציגת ישראל בועדת המיסוי והגביה בבנק העולמי, שאחראית על מדיניות הבנק העולמי ביחס לחדלי פירעון, קרי אנשים שנגמר להם הכסף לפני שהחזירו את ההלוואה. היא האישה שמביאה לידי כך שאנשים אלו מוצאים בכוח מבתיהם המוצעים למכרז באותו מעמד. ברור שאישה זו מייצגת פן נשי עסקי שלא נופל בכהו זה מצד מקביל בגבר שימלא אותו תפקיד, ואולי אף מתעלה ממנו.

   דוגמא נוספת היא האמודאית בפינה השמאלית התחתונה, שמייצגת נשים שלמרות שגופן ופניהן הם שהביאו אותן למעמדן הרם בעולם הדוגמנות, הן לא נשארו לנוח על זרי הדפנה אלא נתנו לספונסר/שוגר-דדי שלהן לקחת אותן לבהמס, שם הן למדו לצלול, ומשם הדרך לקריירה של מניחות כבלים אופטיים תת-ימיים עבור חברת התקשורת של מטיבהן הייתה קצרה ומספקת (בד"כ, למרות מספר תאונות צלילה שפרטיהן נשמרו מחוץ להשיג ידה של התקשורת העוינת).

   בנוסף, למרות שאין הדבר נכון, מסתבר שמספר גדול של אנשים טענו שמוכר הגלידה היא שמות של אישה. נכון שהשפם יכול להטעות, אך לא את משתתפי הסקר בקזחסטן. לטובת העניין אציין שלא התחשבנו בטעות נפוצה זו, ושמרנו על איזון מלא בין הכוחות הנשיים והגבריים בתמונה.

   האיזון המדובר הופך לניכר לעין ברגע שהדמויות נרכשות על-ידי הילדים (והמבוגרים שמתאימים לפרופיל). בתוך אריזת הדמויות נמצא תיק המסמכים של כל דמות. בתיק זה תמצא, אם תרכוש את כל הדמויות הנ"ל, פרטים על הכנסותיהם ונכסיהם של הדמויות. תמצא שלרוב הדמויות הגבריות יש עיקולים על נכסיהם, והכנסתם עוברת לידי הדמויות הנשיות בכוח פסק-דין. כמו כן תגלה שכמו בסיפורה של ברבי הידועה, למרות שהיא פופולארית ביותר, עדין צריך לקנות לה את החברים שלה; וכן הדבר עם הדמויות הנשיות שמוצגות על פני הכריכה הנ"ל.

   אני חייבת לסיים עכשו כי אני רצה להוציא את הילדים מהגן, אז ביי וכמו שאמרתי, אשמח אם תשלח לי את תגובתך לאחר שקראת ובדקת את האמור לעיל.

   בכבוד רב,
   שושנה איצקוביץ
   מנכ"ל דפ"ז

2. מאת ערן:
   21 באוקטובר, 2007 בשעה 13:06

   זה שמנכ"ל דפי זהב, ניר למפרט, הפך את שמו לשושנה איצקוביץ כבר משמח אותי מאוד! הוא כנראה באמת מחובר לצד הנשי שלו.

3. מאת כרמית:
   21 באוקטובר, 2007 בשעה 13:30

   מה לא פמיניסטי בלהיות ספרית?

   כמה מחברותיי המצליחות ביותר מבחינה כלכלית הן ספריות. הן מרוויחות יותר משוטרות, יותר מרופאות, ואי אפשר להגיד שיותר מנשות עסקים, כי הן בעצמן נשות עסקים.

   חוץ מזה שעיצוב שיער זו אומנות שנושקת לאמנות, כמו כל מקצועות הסטיילינג בימינו.

4. מאת שרון:
   21 באוקטובר, 2007 בשעה 14:13

   אתה לא מבין שמוכרת הגלידה שכחה לעשות שפם אתמול?

5. מאת Touching Is Not Permitted » ארכיון הבלוג » יש משהו מאוד מטריד:
   21 באוקטובר, 2007 בשעה 14:19

   […] ואם כבר קישורים חיצוניים, הפוסט החדש של נויף והתגובה הראשונה בו, פשוט דורשים לינקוק. […]

6. מאת ערן:
   21 באוקטובר, 2007 בשעה 15:04

   אוי ויי…
   באתי לברך ויצאתי מקלל.
   ידעתי שאני אסתבך.

   כרמית, לא אמרתי שלהיות ספרית זה לא פמיניסטי. אני גם לא מתכוון להביע דעה בנושא, כי אני מפחד (-: ואם הן מנהלות את המספרה של עצמן, אז הן בהחלט גם בעלות עסק ונשות עסקים.
   שימי לב שלא התלוננתי על הספרית, אלא על כך שאין נשים נוספות.

   ושרון, אולי מזל, אם ככה, שמוכרת הגלידה לא מרימה את ידה על אל… ודי לחכימא בגלידה.

7. מאת NYC:
   21 באוקטובר, 2007 בשעה 15:37

   אוקיי… עד למשפט האחרון רציתי לכתוב כל הכבוד… אבל רגע! מה קרה כשג'וליה רוברטס הרימה את ידה אל על באחד הטקסים מתישהוא וגילתה שחי לא מגולח? שערה עולמית (הא הא). מי החליט שנשים חייבות להיות חפות משיער גוף כדי להחשב מושכות? שלא לדבר על זה שהנורמה בעניין בארץ רחוקה שנות אור ממדינות מתקדמות אחרות.
   בכל מקרה, אם נניח את העניין הזה בצד… נשאלת השאלה: הו דה פאק איז שושנה איצקוביץ???? תגלה רק לי…

8. מאת Nalogrin:
   21 באוקטובר, 2007 בשעה 15:40

   אני הייתי רוצה להסב את תשומת לב כולנו לשני דברים חשובים:
   1. כפי שגם אמרה המנכ"לית, יש יותר נשים ממה שנראה בתחילה, אל לנו להיסחף כעדר אחר הכותב המתבונן בתמונה דרך השקפתו הפטריאכלית לפיה נשים חייבות גם להתלבש כנשים ושיערן חייב להיות ארוך (עע הספרית).
   2. דפ"ז מקדמת את REST, מדריך המסעדות והבילוי המתחרה באופן מובהק בחלקים נרחבים מבלוג זה ומבלוגו של הבנזוג. על כן, אינטרס ברור להכשיל את המתחרים.

   אף מקום אינו בטוח כבר, השחיתות הגיעה גם לאינטרנט…

9. מאת ערן:
   21 באוקטובר, 2007 בשעה 16:31

   כן, ואין ספק שתיכף יצוץ פה רפי גינת ויגלה חתול שמלקק את הפונטים שאני משתמש בהם.

10. מאת NYC:
    21 באוקטובר, 2007 בשעה 16:35

    לינק אם חייבים: http://www.strangecosmos.com/content/item/107522.html

11. מאת ערן:
    21 באוקטובר, 2007 בשעה 17:11

    אם חייבים, אז חייבים.
    בחיי, שאסור היה לי לכתוב את הפוסט הזה.
    במקום להריע לי על התחקיר האמיץ, אני חוטף השמצות!
    אני אלך לשבת בפינה בחושך ולגדל שערות בכל מיני מקומות בלי שאף אחד יפריע לי…

12. מאת Nalogrin:
    21 באוקטובר, 2007 בשעה 18:48

    Leave Eran alone!
    (מחירה של התהילה…)

13. מאת Chris Crocker:
    21 באוקטובר, 2007 בשעה 18:53

    He’s only hummaaannn

14. מאת זוגו:
    21 באוקטובר, 2007 בשעה 21:58

    ראשית, אני רוצה להצדיע למנכ"לית על תשובתה, ולהציע אותה כמועמדת לתחרות "התגובה המוצלחת ביותר בבלוג".

    ותגיד, ערן, יש איזו מלכודת שעדיין לא נפלת אליה בפוסט הזה? בעצם, נחכה ונראה…

15. מאת ערן:
    21 באוקטובר, 2007 בשעה 22:10

    יופי, עכשיו מסתבר שגם גיס חמישי יש פה.
    מזל שיש כמה קוראים שהם עדיין בעדי.
    (כבר אמרתי שהכל היה בצחוק, בהפוך על הפוך ובכלל בלשון סגי נהור? לא, באמת. ברצינות. בחיי. זה מה שזה היה. ככה הכל קרה. באמת. ברצינות!!!)

16. מאת vandersister:
    22 באוקטובר, 2007 בשעה 12:34

    חוץ מזה, תסלח לי מאוד, אין אפילו דמות אחת בשער הזה שהיא כהת-עור! איפה הייצוג לקהילה האתיופית?? בני שבט המנשה?? ילדי תימן החטופים, משהו?…

    :)) (כן כן, אני צוחקת. פוסט מעולה)

17. מאת זוגו:
    22 באוקטובר, 2007 בשעה 21:03

    במחשבה שניה, אישה אחת זה עוד טוב. אם תסתכלו ב"דפי הקהילה" (דפי זהב לקהילה החרדית) תגלו שהוציאו גם אותה:
    http://www.netonews.co.il/IOS/Users/www.netonews.co.il/Albom//4311053348.jpg

18. מאת נטע:
    22 באוקטובר, 2007 בשעה 22:37

    רק כדי שלא תישארו באפילה בעניין האופניים סרקתי את מדריך פרדס חנה והסביבה.
    http://flickr.com/photo_zoom.gne?id=1695621011&size=m

    אגב, בתי בת ה-3 וחצי הודיעה לי שאני הספרית, אבא הוא איש הגלידה והיא הדמות עם האוזניות והקומפרסור (למעלה באמצע), כך שיש תקווה

19. מאת ערן:
    22 באוקטובר, 2007 בשעה 22:45

    אוי, נטע, הלינק לא עובד.
    הוא דורש לוגין ליאהו…

    זה ממש משעשע, כל האינטרנט מתמלא בתמונות של דפי זהב (-:

20. מאת משטרת:
    23 באוקטובר, 2007 בשעה 1:25

    או שזו השעה המאוחרת, או שאלו הכדורים הממסטלים, או סתם הגיל והראייה המטושטשת, אבל כל הדמויות נראות לי נשיות לעילא ולעילא. אני כבר לא מסוגל להבחין מתי זה זקן ומתי זה מן כיסוי פה משתלשל (כזה של רופאים בחדרי ניתוח). כל "גברברי" הפליימוביל נראים לי די nelly.

21. מאת אור:
    23 באוקטובר, 2007 בשעה 7:48

    אני יודע שזה מפגר, אבל שמתם לב שרק לספרית יש גבות?

22. מאת ערן:
    23 באוקטובר, 2007 בשעה 8:22

    טוב, לכל השאר יש פוני מפואר שדי מכסה את כל המצח.
    הספרית כנראה אחראית לתספורות של כולם, ואין ספק שהיא עדיין תקועה בשנות ה-70.
    וחוץ מזה, אני בטוח שלאמודאית יש גבות!

    משטרת, אפשר אולי להמציא מחדש את ה-village people עם פליימוביל!

23. מאת קולית לשעבר:
    23 באוקטובר, 2007 בשעה 11:02

    ובמכתב שלך לפיימוביל (hint hint) תוסיף שהגיע הזמן להשמין קצת את הבובות.
    למה באים בטענות רק ליוצרים של ברבי לגבי מימדי גופה ?
    וגם לי התמונה הזכירה את village people… מה זה אומר עלי ?

24. מאת ציף-ציף:
    23 באוקטובר, 2007 בשעה 22:03

    וגם לי יש קצת שפם וגם קצת חזה, ואולי עוד כמה אברציות גנטיות ומנטליות… נו? אז מה זה אומר עלי?

25. מאת אור:
    23 באוקטובר, 2007 בשעה 22:40

    זה לא פוני מפואר! זה שיער שגדל על המצח!
    אולי פשוט לכולם יש גבות מפלצתיות שמתחברות עם השיער ראש והספרית היא היחידה שמטפחת את עצמה כך? אולי היא המוזרה היחידה בעולם הפליימוביל המוזר מלכתכילה?

    ועוד הערה, פליימוביל זה מעפן. לגו לשלטון!

26. מאת האסופית:
    31 באוקטובר, 2007 בשעה 14:58

    היי ערן,

    אתה ו"קולית לשעבר" צודקים לגמרי. בתור אחת שכותבת תלונות ציבור למחייתה, התלונה שלך עמדה בסנדרט גבוה מאד! עלה לי לראש להגיד לכם "למה לא נשארתם באוסטרליה, מה היה כ"כ בוער לחזור למקום הזה", אבל אז הבנתי שזה לא משנה ודפי הזהב של ישראל, הם גם דפי הזהב של העולם כולו.

    אתה רוצה להגיד לי שהתגובה של השושנה הזאת היא אמיתית? אפילו לא התחלתי לחשוב על איך להגיב לזה בכלל.

27. מאת האסופית:
    31 באוקטובר, 2007 בשעה 15:01

    אה! אני כזאת פלורוסנט!

    אני כבר כמה דקות נופלת פה מצחוק!!!!

28. מאת רחל:
    26 בפברואר, 2008 בשעה 9:44

    איך אוכל להשיג פוסטר של דפי זהב עם הדמויות של לגו?

29. מאת ערן:
    26 בפברואר, 2008 בשעה 10:37

    אני לא יודע…
    אולי אפשר לשאול את דפי זהב?
    או אולי לסרוק את הכריכה ולהדפיס אותה.

30. מאת איך יצאנו מחושך לאור (פלוס המלצה) | עלילות נויפלד בעיר זרה:
    16 באפריל, 2009 בשעה 9:15

    […] שיש סיבה שאנחנו ממשיכים להחזיק את ספרי דפי הזהב האלה בארון המרפסת, ומסתבר שלא רק זה, אלא טרחנו ושמרנו […]

לכתוב תגובה