עלילות נויפלד בעיר זרה

11 תגובות לפוסט "געגועי לטלוויזיה"

1. מאת עופר:
   1 בנובמבר, 2007 בשעה 17:13

   איזה יום, לפני כמה שנים טובות, הבנק לא כיבד את חשבון הכבלים שלי, וחשבתי שזאת הזדמנות טובה להתנתק מהם. אחרי כן במשך 3 שנים (or so) לא הייתה לי טלוויזיה - ואני ממש לא יכול לומר שהרגשתי בחסרונה. אם היו אומרים לי לפני כן שאני אהיה נטול טלוויזיה במשך 36 חודשים זה היה נשמע לי הזוי, ועובדה: קרה, ואפילו היה נעים. היום כבר שוב יש לי, הפעם Yes, ובקרוב אפילו Yes Max - אבל זה לגמרי אקסטרה מבחינתי להרבה דברים אחרים. אינטרנט, מנגד: 24 שעות בלי ואני על סף חיתוך ורידים

2. מאת ערן:
   1 בנובמבר, 2007 בשעה 17:23

   חכה עוד כמה שנים ותתחיל המהפכה נגד האינטרנט!

   ואגב, זה קצת מוזר שגם אתה עופר וגם הבנזוג עופר.
   אני מבקש לסכם על ניקים פחות מבלבלים (-:

3. מאת NYC:
   1 בנובמבר, 2007 בשעה 17:25

   בהתחלה התעצבנתי מהניצול הציני והקר של רגשות הצופים. אח"כ התמוגגתי מקטעי הארכיון. אח"כ נזכרתי שבתור עובדת-לשעבר של ערוץ 1, there’s no love lost for them. ובסוף בסוף, חשבתי לעצמי שמעניין שבמדינה שלנו, כל מטאפורה איכשהו נהיית מיליטריסטית. די נורא, לא?

4. מאת ערן:
   1 בנובמבר, 2007 בשעה 19:27

   לא לחינם קוראים לזה קרב מאסף על השידור הציבורי.

5. מאת חולפת:
   2 בנובמבר, 2007 בשעה 2:12

   אחת מההפקות מקור הטובות שנראו. עושה חשק לשלם אגרה…

6. מאת יוחאי:
   2 בנובמבר, 2007 בשעה 18:00

   כל הכבוד על הניתוק מהטלויזיה! אני מנותק כבר מעל 4 שנים, ואני חי מצויין עם זה.
   התקופה היחידה שרציתי להיות בענינים באמצעות הטלויזיה, היתה בזמן המלחמה. היו שני פתרונות: לצפות בערוץ 10 דרך האינטרנט, או ללכת לחדר הכושר ולהתעדכן תוך כדי ריצה. יותר בריא.
   הבהיה הפאסיבית מול הטלויזיה נוראית בעיני. אין כמו האינטרנט!

7. מאת ערן:
   2 בנובמבר, 2007 בשעה 18:20

   לא ידעתי שאפשר לצפות בערוץ 10 באינטרנט. בטח אפשר לראות גם הרבה באתר של קשת.
   אני מן הסתם הרבה מאוד באינטרנט, אבל לא הייתי רוצה להמיר התמכרות אחת בהתמכרות אחרת…

8. מאת נורית:
   4 בנובמבר, 2007 בשעה 9:38

   גם אנחנו כבר בלי טלויזיה כמה שנים אבל יעידו כל קרובינו ומכרינו שברגע שאנחנו מתארחים אצלם אנחנו מבקשים בנימוס שידליקו את הטלויזיה ואז אנחנו מזריקים כמה שעות רצופות לא משנה של מה

9. מאת almost30:
   4 בנובמבר, 2007 בשעה 11:44

   גם אנחנו שייכים לכת הסודית נטולת שידורי טלויזיה, למרות שאנו רואים לא מעט סדרות דרך המחשב.
   הנק' היחידה שבה חסרה לי טלויזיה היא בשידורי ספורט, שאנו פותרים על ידי צפייה בפאב כזה או אחר(ויש לא מעט כאלה), כך מרוויחים גם את הספורט ובירה קרה.
   (למרות שבזמן אולימפידה אני די מתמכר ואז כנראה נחזיר את המסך הקטן לפעולה לתקופה מוגבלת)

   לגבי "קרב סכינים" , הבנתי משמועות שאנו לא מפסידים כלום. תחפש ברשת את הגרסה היפנית המקורית- iron chef - סדרה מעולה!

10. מאת משטרת:
    5 בנובמבר, 2007 בשעה 15:23

    ערן, אנחנו כבר ניהלנו את הוויכוח הזה, אבל אני לא יכול להתעלם. כזה אני - נודניק.
    שוב הערוץ הראשון עם ה-"אוי-אוי-אוי"?
    אפשר לחשוב, שכל מה שיש שם זה רק אנשים טובים, שפשוט מחרפים נפשם כדי להציל את מעט האיכות שעוד נותרה בארץ.
    בואו נודה על האמת: הערוץ הראשון הוא גוף די רקוב ומסואב, שוועד העובדים שלו כובל את ידי ההנהלה. איכות החדשות לא משהו, איכות השידורים לא משהו (כן-כן, גם בהפקות המקור). יש לו תקציב מנופח, וחברת חדשות שגדולה כמעט פי עשרה מאלו של הערוצים המתחרים, אבל עדיין לא מצליחה להשיג ולו סקופ אחד בזמן, כי הטכנאים דורשים תוספת על כל יציאה לשטח, אז מוותרים.
    כדי לפצות על זה, אפשר לראות שם בשעות ערב לא מאוחרות במיוחד כל מיני "ספיישלים", דוגמת לקט שירים אקראי מקדם אירוויזיון זה או אחר (בי נשבעתי, ראיתי כזה לפני מספר שבועות) או שידורים חוזרים של סדרות עבשות. מה שנקרא, איכות במיטבה.
    האם אני סובר שצריך גוף שידור ממלכתי? כן, בוודאי. ושירימו גם הפקות מקור טובות, ושישדרו דברים שערוצים אחרים לא מוצאים להם זמן. אבל כשדנים ברצינות באופציה לסגור את רשת א' ברדיו (שעולה לנו גרושים בשנה), אני כבר מעדיף שיסגרו את החרפה הזו, או לפחות שיעשו שם טיפול שורש רציני. ויצטום אחד לא שווה להחזיק את כל הטכנאים השמנמנים של הערוץ, ושידורים של טקס יום הזכרון או הענקת פרס ישראל לא עולים כל כך הרבה כסף.

11. מאת ערן:
    5 בנובמבר, 2007 בשעה 21:45

    אני מסכים עם חלק גדול ממה שאתה אומר על ערוץ 1.
    אני מנחש שיש גם עובדים בערוץ 1 עצמו שמסכימים איתך שהוא צריך לעבור מהפכה כדי להפוך לשידור ציבורי חזק ואמיתי.

    אני אישית בכל זאת חושב שהסרטון מצוין ושיפה שיש בערוץ 1 עדיין כמה אנשים שמתעקשים להיות חלק משידור ציבורי על פני שידור פרטי.

    וכל זה מבלי לגרוע מהזבל או האיכות של כל ערוץ אחר.

לכתוב תגובה