התחבורה הציבורית משחררת
פוסט עם הכותרת הזאת התכוונתי לכתוב עוד ביולי 2008. הימים היו ימי טרום הבחירות בתל אביב, ואני החלטתי שבתור בן אדם שמקשקש לא מעט על עניינים עירוניים ועל סוגיות תחבורה בפרט, הגיע הזמן לעשות מעשה. הגיע הזמן not just to talk the talk, but also to walk the walk - תרתי משמע. החלטתי להתחיל להשתמש באופן יומיומי בתחבורה ציבורית.
אני גר ברמת אביב הירוקה ועובד ביגאל אלון, די קרוב לעזריאלי. זה לא ב-א-מ-ת הגיוני לנסוע את המרחק הזה באוטו כל יום. מה שגם שמחירי הדלק באותה תקופה טיפסו עד 7 ש"ח לליטר! לשמחתי, גיליתי לפחות 4 אוטובוסים שונים שיוצאים מאזור האוניברסיטה ונוסעים לאורך דרך נמיר. תחנת אוטובוס יש לי מתחת לבית, ומעזריאלי אני הולך 10 דקות ומגיע לעבודה. 20 דקות עם מכונית. 30-35 דקות עם אוטובוס (כולל הכל).
מהר מאוד גיליתי כמה יתרונות: כל כניסה "לעיר" אחרי העבודה, אמנם כרוכה באוטובוס או בהליכה (20 דקות עד אבן גבירול), אבל פטורה מחנייה! כייף וקל להמשיך ממקום למקום למקום למקום מבלי הצורך להשאר קרוב לנקודה בה חנית. פתאום אתה מגלה מחדש רחובות ומקומות שזנחת, פוגש אנשים חדשים שלא נוטים להסתובב בתוך המכונית שלך, ועם קצת מזל מפלרטט עם החמוד שיושב מולך באוטובוס (מלא סטודנטים נוסעים מהאוניברסיטה ואליה). ואלכוהול - זה ברור.
בקיצור: אחרי שמתרגלים ומאיטים קצת את הקצב, מבינים שהויתור על "הנוחות של הרכב" טומן בחובו גם כמה הפתעות מאוד נעימות. פתאום נפתחות בפניך אפשרויות חדשות. צורה מסוימת של ספונטניות נוספת לחייך, והחוויה העירונית שלך הופכת לישירה יותר ובלתי אמצעית.
אז נכון, בלילה אתה יכול להתייבש חצי שעה בתחנה. באוטובוס נוסעים גם אנשים מעצבנים, קולניים וגסים. בקיץ חם, וכשיורד מבול לא מדובר בכייף גדול. ומה עם אמצע הלילה? סופי שבוע? נסיעות מחוץ לעיר?
אז שחרור או לא שחרור, את המכונית עוד לא מכרתי. מחוץ לתל אביב אני נוסע ברכב, ואם אני יודע שאחזור הביתה מאוד מאוד מאוחר, אקח אוטו או אחזור במונית. אבל ברירת המחדל שלי כן השתנתה בחצי השנה האחרונה. זה קודם "האם אני יכול להגיע לשם באוטובוס או באופניים?" ורק אח"כ "כמה באמת נוח יהיה להגיע לשם עם רכב?". וכשמגיע סוף השבוע, ואני מנסה להזכר, איפה לעזאזל החנתי את האוטו בשבת שעברה, זה משעשע אותי, ואני מאוד מרוצה.
תגים: אוטובוסים, תחבורה ציבורית
מריץ FireStats
21 בינואר, 2009 בשעה 10:07
הכי טוב תחבורה ציבורית. לשמחתי אני עובד בעיר בשנים האחרונות ונהנה לחלוטין מהשחרור של להכנס למכונית כל בוקר. בלי צורך לנהוג, להתמקד, להתעצבן, להשתלב ולאותת, פשוט מתיישבים ונותנים לנהג (העצבני לפעמים, אמנם) לעשות את שלו. ולמי שאוהב להתבונן באנשים זה בכלל הרפתקה.
עוד בונוס של קווי דרך נמיר שלא הזכרת - יש נתיב לתחבורה ציבורית. באופן מפתיע, הוא אפילו באמת יותר פנוי רוב הזמן. זה ניכר במיוחד בשעות הערב, ולדעתי מקזז את ההבדל מול להגיע ברכב.
21 בינואר, 2009 בשעה 13:21
רק אומר לך, חכה חכה עד שאורלי תקרא את זה
אבל קדימון קצר - היית מדבר אחרת אם לא היה לך את האוטו לנוחיותך
21 בינואר, 2009 בשעה 15:55
או או…
זה דבר אחד להסתבך איתך, אבל מאורלי אני באמת מפחד!
כמו שכתבתי בסוף: האוטו עדיין אצלי, ואני משתמש בו, אבל המינון וצורת המחשבה השתנו משמעותית.
אבל כן היה לי חשוב להדגיש שיש בזה גם משהו מעבר ל"לא צריך לחפש חנייה".
21 בינואר, 2009 בשעה 16:54
טוב, בהמלצתך החלטתי שיש דברים בגו, והחלטתי לבדוק אילו קוי אוטובוס עוברים לי ליד הבית ולאן אוכל להגיע בקלות. ממש התפלאתי לגלות (אולי לא חיפשתי מספיק?) שאין מפה שמציגה את כל הקוים כמו למשל בלונדון http://www.tfl.gov.uk/assets/downloads/Central-London-Day-Bus-Map.pdf וצריך לנסות את המזל בחברות השונות.
חברת דן משחקת אותה עם מפות די קריאות http://www.dan.co.il/download/files/map1_0071_0861.pdf אבל אגד מתסכלת מ-א-ד עם אתר ירוד שלא רק שאין בו מפות, אלא המילה מפות כלל לא מוכרת במערכת השאלות האינטרקטיבית שלו .התשובה שלהם לשאלתי "איפה יש מפות קוים?" הניבה "המערכת לא מכירה את המילים: מפות"… אגב המערכת לא סיפקה מענה גם ל"מי תכנן את האתר הגרוע הזה?" או "למה זה מגיע לי?"
בקיצור אם מישהו יודע איפה אפשר למצוא כזו מפה של אגד (או של כל שאר החברות שאולי פועלות במרחב כמו קווים), נא להשמיע קול…
21 בינואר, 2009 בשעה 18:01
יש מכונית של http://car2go.co.il/ באוניברסיטה (ואם כבר משמיצים אתרים, המפה באתר שלהם לא מעודכנת).
22 בינואר, 2009 בשעה 1:16
מזל טוב!
גם אני הוצאתי את האוטו רק מחוץ לעיר ובעיקר בסופי שבוע.
עד שלאוטו נמאס והוא עזב.
23 בינואר, 2009 בשעה 16:31
[…] נויפלד השתחרר ויצא מהכלא של הרכב הפרטי. מזל […]
23 בינואר, 2009 בשעה 17:24
תחבורה ציבורית זה דבר נהדר, למי שגר בתל אביב ומחזיק אוטו…
23 בינואר, 2009 בשעה 20:08
[…] ישמע מוזר להמון אנשים, אולי חוץ מנויפלד, אבל אני אוהב לנסוע באוטובוס. במיוחד כשמטיילים […]
24 בינואר, 2009 בשעה 13:35
בלעם,
עוד זכור לי מסע האוטובוסים שלך מרעננה ליפו שלקח… שעתיים?
על חמור בתקופה המנדט זה היה לוקח פחות זמן.
24 בינואר, 2009 בשעה 20:35
המסע הזה היה גם באשמתי - עליתי על האוטובוס הלא נכון כי חלמתי (the story of my life)…
24 בינואר, 2009 בשעה 23:32
עברתי חוויה דומה בשבועות האחרונים (תודה לשלילה מנהלית של הרשיון). תמיד ידעתי שעדיף לא להזיז את המכונית אם לא יוצאים מהעיר, אבל הפעם גיליתי שיש גם אוטובוסים, ולא רק מוניות, וזה בהחלט גם חוסך כסף. והנסיעה עצמה באוטובוס די בסדר - קצת מוזיקה ניידת להעביר את הזמן ואולי לנטרל רעשים מועילה ביותר.
אבל:
האתר של דן מזעזע. גם טכנולוגית, אבל גם עיצובית: כל ההתעסקות שכרוכה בלחפש איזה קו(וים) צריך לקחת כדי להגיע ממקום למקום מורכבת מדי מדי מדי.
חלק גדול מהמורכבות הזאת הוא העובדה שהמסלולים של הקווים מעוותים לחלוטין. כבר אמרו את זה המון בקמפיינים שונים לקראת הבחירות לראשות העיר, אבל הייתי רוצה גם לראות שזה זז. לדוגמה: זה די אבסורד שמהבית שלי - ליד ככר רבין - אין _אף_ קו בודד שמגיע לאיזור עזריאלי \ תחנת השלום.
אולי כשיותר ויותר אנשים יגלו את ה"תופעה" הזאת אז המודעות תעלה ואיתה ישתפרו התשתיות.
כל כך חבל שאני עובד בנתניה…
24 בינואר, 2009 בשעה 23:54
אז תשמח לשמוע שדווקא יש קו בודד מכיכר רבין לעזריאלי!
זה קו 56.
אלא שהוא של חברת קווים: http://www.kavim-t.co.il
וגם האתר שלהם לא משהו.
ברור שצריך אתר אחד לכל התחבורה הציבורית שהיא!
יש דיבורים על רשות תחבורה מטרופולינית, אולי היא תעשה משהו בנדון.
25 בינואר, 2009 בשעה 14:04
לא מבין את ההתלבטות שלך - אופניים.
1. בשעות מאוחרות ואמצע הלילה- אידאלי - קריר ונעים להגיע.
2. בימי גשם - אופניים + מעיל גשם + מכנסי סערה - הדרך הכי יבשה ומהירה להגיע ממקום למקום (מנסיון).
3. מרמת אביב לעזריאלי זה משהו כמו 4 ק"מ - אחרי תקופת הסתגלות קצרה - קל למדי. (יש אפשרות לעשות חלק מהדרך דרך פארק הירקון).
זה לא מסתדר עם ימי שמש חמים במיוחד (באמצע היום) או כשאתה רווי אלכוהול. זה עוד יותר כיף מאשר תחבורה ציבורית.
25 בינואר, 2009 בשעה 15:18
האמת היא שהתפרצת לשביל אופניים פתוח.
באמת בחודש האחרון התחלתי לנסוע באופניים, גם לעבודה וגם סתם לעיר.
זה בערך חצי שעה, וזה ממש בסדר בתנאי מזג האוויר הנוכחיים.
אז אני משלב אוטובוס ואופניים לפי הצורך.
נחכה ונראה מה יקרה בקיץ.
25 בינואר, 2009 בשעה 21:47
יופי!
אחרי שכולנו התלהבנו, חזרתי עכשיו הביתה אחרי שחיכית כמעט חצי שעה לאוטובוס!
קיבינימט!
28 בינואר, 2009 בשעה 9:07
[…] שאני נוסע באוטובוסים אני נחשף לשיחות מאוד מעניינות, שלא לומר אמיתות מרתקות […]
9 ביולי, 2010 בשעה 2:45
[…] נויפלד השתחרר ויצא מהכלא של הרכב הפרטי. מזל […]