עלילות נויפלד בעיר זרה

יש אנשים שחושבים שלבשל או אפילו ללכת לסופר זו מטלה עבורם. יש אנשים שלא יעלה על דעתם ללכת לסופר או לבשל בזמן שהם בחופש. למה מה קרה? מה עשינו רע? אנחנו בחופש, לא? אבל לא הבנזוג. הבנאדם שביקור שיגרתי שלו בסופר יכול לארוך שעה קלה (ותמיד נורא מופתע כשאני חוזר משם מאוד מהר), לא יפספס את ההזדמנות לפקוד סופרים במדינות זרות. ואני לא מתכוון להציץ ולצאת, אלא לטייל לאורך המעברים ואף לקנות דבר אחד או שניים (או עשרה). האטרקציה, כמובן, היא כל אותם פריטים שפשוט אין בארץ, או אין במגוון נאה כל כך.

ובברלין, מסתבר, בכל-בו הגדול והיוקרתי KaDeWe (שהיה כמובן בבעלות יהודית אי שם בשנות ה-30) קראו לקומה שלמה על שמו של הבנזוג. זו קומת האוכל הענקית והמדהימה שכולה פיינשמעקר (כך במקור בגרמנית). יש שם את כל סוגי המזון, גם לקנות וגם לאכול. בין המדפים (שמעוצבים כמו חנות כלבו ולא כמו סופר) יש מספר גדול של ברים בהם אפשר לשבת לאכול סוגים שונים ומגוונים של מאכלים (יפני, צרפתי, איטלקי, עוגות וקינוחים ועוד). הכל טעים, גדול ואיכותי, וכמובן ששבנו וביקרנו בה.

כך ברוב הלילות אכלנו במסעדות במקומות שונים בעיר. בדרך כלל אנחנו מעדיפים קטנות או בינוניות עם קצת "אופי". אבל אחרי הביקור בסופר, והביקור ב-KaDeWe, בערב אחד השבוע אכלנו "בבית" במקום במסעדה בחוץ. אנחנו גרים במין מלון דירות, כלומר דירה שכורה, שיש בה מטבח מצויד ומוכן לכל. אני חושב ששמעתי צהלות מכיוון הארון בזמן שהבנזוג הוציא את המחבת, והכיריים זמזמו בעליצות כשגילו שמפעילים אותן - זו כנראה היתה הפעם הראשונה מאז שבנו את הדירה הזו שמישהו מבשל בה! ועוד איזו ארוחה: סטייקים לבנים (קטנים וחמודים) עם צ'טני מנגו, ותוספת של שלושה סוגי פטריות מבושלות עם בזיליקום (טרי ישר מהעציץ) ובצל. תענוג שמתחרה בקלות מול כל המסעדות שאכלנו בהן בברלין.

תגים: בישולים, ברלין, מסעדות

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום חמישי, 24 ביולי, 2008 בשעה 11:00 תחת הקטגוריות אוכל, בילויים. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.