עלילות נויפלד בעיר זרה

רון חולדאי לא נוהג להתראיין בתקשורת, ותקופת הבחירות היא בטח לא סיבה לשנות הרגלים. במקומו, נשלח מספר 2 ברשימת תל אביב 1 וסגן ראש העיר, דורון ספיר, לראיון בעיתון העיר. ספיר המכהן גם כיו"ר ועדת התכנון והבנייה של העירייה התייחס לשלל נושאים הקשורים לעיר, ועל כל השאלות ענה בצורה מאוד יפה והגיונית. יותר מידי יפה והגיונית. ובמיוחד הפריעה לי התשובה היפה וההגיונית שלו בנושא מגדל נווה צדק (מגדל נחושתן). באופן מפתיע הוא דווקא הסכים שמדובר "בדבר נורא" ואפילו שזו "טעות תכנונית". מה זה? ימות המשיח הגיעו? אבל אל דאגה. עם כל זה אין מה לעשות, כי לדבריו:

זה מגדל שאושר הרבה לפנינו.

וזה כבר לא נשמע לי הגיוני. או לפחות מספיק חשוד כדי שאנסה לבדוק את זה. זה נכון שיש כל מיני החלטות ואישורים שניתנו אפילו לפני 20 שנה ומאז הן תקועות. אבל גם 10 שנות הכהונה של חולדאי הן זמן ארוך. לא יכול להיות שאין לעירייה שום קשר למה שקרה שם. התחלתי עם הכתבה של הארץ, שכונה ומגדל, מלפני כמה חודשים. שם מספר היזם של המגדל, לוי קושניר, על ניסיונו עם העירייה:

את אישורי הבנייה הסופיים קיבלו ב-2002, בלי קושי רב "מכיוון שהמגדל רק הוסיף לשכונה", אומר קושניר. "יזמנו פרויקט נדל"ני יחד עם העירייה, חשבנו ביחד איך מביאים תושבים לדרום… לנו ולעירייה היתה מטרה משותפת: לשפר את חזות העיר בדרום, וזה מה שעשינו. הכל נעשה בתמיכת העירייה וראש העיר רון חולדאי".

למי ששכח על מה אנחנו מדברים. צילום: דן קינן, מתוך עיתון הארץ בהמשך הכתבה מספרת ומתרעמת חברת המועצה וראש מרצ, מיטל להבי:

בתב"ע (תוכנית בניין עיר) המקורית של מתחם נחושתן… הותר לבנות במתחם שני בניינים של 9 ו-11 קומות. ב-99' הופקדה תוכנית חדשה למקום [למגדל - ע.נ.]… ההסבר לשינוי היה שהיזם קיבל מטלה ציבורית: שיפוץ שלושה מבנים היסטוריים למרגלות המגדל וייעודם לשימוש הקהילה. ב-2004, במפתיע, שוב הופקדה התוכנית בוועדה המקומית לתכנון ובנייה: מגדל נוה צדק כבר היה בנוי, אבל הבתים שהוגדרו לשימור, עברו בגלגול השלישי של התב"ע, לשימוש מסחרי. זה מרתיח. במקום שהמבנים ישמשו את תושבי השכונה הם ייהפכו למסעדות.

אבל זה לא הספיק לי. כמו שאומרים אצלנו: "לא התעצלתי" ויצאתי לחפש את תוכניות הבניין האלה בעצמי. מסתבר שלא צריך לחפש רחוק. כמות נכבדת של התוכניות הנ"ל נסרקו והן נגישות באינטרנט באתר המפות העירוני. תב"ע 2339 שהופקדה בשנת 1987 ונכנסה לתוקף ב-1989 מציינת במפורש (סעיף 9):

הבנין יכיל 2 אגפים, האחד בגובה של 11 קומות והשני בגובה של 9 קומות.

תב"ע 2339א שהופקדה בשנת 1999 ונכנסה לתוקף ב-2000 משנה את התמונה (סעיף 8א):

גובה הבנין המותר עד 38 קומות, כולל קומת קרקע כפולה, קומת ביניים, 34 קומות מגורים וקומת גג.

עוד שתי תוכניות (3254 ו-2339ב' שאינן בארכיון האינטרנטי) אושרו בין השנים 2002 לבין 2005. אחת מהן כאמור, שינתה את ייעוד הבנינים המשומרים משימוש ציבורי לשימוש מסחרי. למי שלא זוכר, חולדאי ראש העיר מסוף 1998 ועד היום. כלומר האישור הראשוני להקמת המגדל וכל השינויים אחריו נערכו בזמן כהונתו, והאחרונים שבהם בקדנציה האחרונה לפני כשלוש שנים. איפה זה ואיפה "זה מגדל שאושר הרבה לפנינו"? עוד מזכירות המראיינות, ליטל גרוסמן וחן שמש, לדורון ספיר, שליד מגדל נחושתן מתוכננים מגדלים נוספים. אבל הוא טוען "לא שידוע לי". מעניין. למיטל להבי, החברה אף היא בוועדת התכנון והבניה, שדורון ספיר הוא יושב הראש שלה, ידוע קצת יותר:

"על רחוב אילת עומדים לקום לפחות שבעה מגדלים. מהצד הדרומי צפויים להיבנות מתחם ניבה שיכלול 26 קומות, מתחם ליבר שיכלול 32 קומות, מתחם האטד שיכלול 30 קומות, מתחם דיגל שיכלול 30 קומות ומתחם לפיד שיגיע ל-40 קומות. מצפון, ברחוב יצחק אלחנן יקומו שני מגדלים בגובה של 30 קומות. אותו רחוב עומד להתרחב לשישה מסלולי נסיעה."

מה אפשר ללמוד מכל הסיפור הזה? קודם כל, לקח ישן: על פולטיקאים (ועל כל הפולטיקאים) אי אפשר לסמוך. ככה זה. כבדהו וחשדהו. ושנית - לא לקבל אף תשובה כמובן מאליו, גם אם היא נשמעת טבעית והגיונית ביותר. משפטים בסגנון "אנחנו רוצים אבל משרד התחבורה/הפנים/איכות הסביבה לא מסכים" ו"אין לעירייה סמכויות בנושא הזה" הם דוגמאות קלאסיות. תמיד צריך לבדוק. מי יודע, אולי עוד תגלו שהפוליטיקאי מולכם יודע על מה הוא מדבר.

קריאה נוספת:

• עבדה קשה עבור כולנו בחמש השנים האחרונות - מיטל להבי (מרצ)
• דב חנין ומרצ - שילוב מנצח של חזון וניסיון

תגים: בחירות, דורון ספיר, מגדל נווה צדק, מגדלים, רון חולדאי, תל אביב יפו

הפוסט הזה נכתב בתאריך יום ראשון, 28 בספטמבר, 2008 בשעה 12:30 תחת הקטגוריות גאים, חברה, עיסוקים, פילוסופיה בגרוש. אפשר לעקוב אחר התגובות לפוסט הזה באמצעות פיד RSS לתגובות. אפשר לכתוב כאן תגובה, או לכתוב בבלוג שלך פוסט כתגובה ולשלוח טראקבאק.