עלילות נויפלד בעיר זרה

9 תגובות לפוסט "נא לפנות אלי בתואר היו"ר"

1. מאת יוחאי:
   5 בפברואר, 2009 בשעה 12:17

   כבוד היו"ר - שיהיה בהצלחה! מנסיון, הפרוצדורות לא מסובכות, ואם יש אנשים נחמדים שיושבים איתך, זה די כיף.

2. מאת עידו שחם:
   5 בפברואר, 2009 בשעה 12:39

   אתה האזרח הכי מופתי שאני מכיר, כבוד!

3. מאת יובל אדם:
   5 בפברואר, 2009 בשעה 13:25

   פששש
   סחתיין. אתה יודע שאתה גם מקבל על זה כמה ג'ובות

4. מאת ערן:
   5 בפברואר, 2009 בשעה 14:10

   תודה, תודה.
   הג'ובות חזרו למרצ בתור תרומה (כל המתנדבים עושים את זה).

5. מאת Suedehead:
   5 בפברואר, 2009 בשעה 14:25

   כל הכבוד אדוני היו"ר!

   אני הולך להיות סתם חבר ועדה, ובמקום שבו אחרי ספירת הקולות אצטרך כנראה לרוץ לתוצאות המדגמים בשביל להתנחם (רמז: מקום הולדתו של "המלך").

6. מאת ערן:
   5 בפברואר, 2009 בשעה 14:43

   ממפיס טנסי?

7. מאת אג:
   5 בפברואר, 2009 בשעה 21:10

   אני רוצה להיות ערן כשאהיה גדול!

8. מאת Suedehead:
   5 בפברואר, 2009 בשעה 22:32

   יותר גרוע - שיכון המזרח.

9. מאת אופטימית עם תקנה:
   7 בפברואר, 2009 בשעה 17:52

   כל הכבוד על ההתנדבות.

   מהנסיון של אחותי, כמשקיפה בוועדת קלפי בבחירות המוניציפליות, מסתבר שיש לא מעט נסיונות לזיופים בזמן ספירת הקולות, ואם לא שמים לב תוך כדי אז זה אפילו עלול להצליח. אם אתה היו"ר, ועוד ברמת-אביב, אז מן הסתם לא יקרה שם שום דבר דרמטי, אבל למרבה האבסורד אולי דווקא הרבה יותר חשוב לשבת בזמן ספירת הקולות בקלפי באחד המגזרים שהפכו את תורת הרמאות בקלפי לאומנות (מה שנקרא - תורתם אמנותם). אני לא אנקוב ב"שם המפורש" של המגזר, כדי שלא יאשימו אותי בלשון הרע…

לכתוב תגובה