עלילות נויפלד בעיר זרה

14 תגובות לפוסט "מוצאי יום העצמאות"

1. מאת רואי:
   30 באפריל, 2009 בשעה 0:00

   בבקשה אל תפסיק

2. מאת שרון:
   30 באפריל, 2009 בשעה 1:05

   חבל. בהחלט אתגעגע.
   (אבל בהחלט מבינה מאיפה זה מגיע)

3. מאת יוחאי:
   30 באפריל, 2009 בשעה 1:14

   באסה…
   אני מאמין שיהיה איזה אירוע פוליטי מסעיר שיגרום לך לכתוב יותר מהר ממה שאתה מצפה…

4. מאת עידו שחם:
   30 באפריל, 2009 בשעה 10:46

   הפסקה מהנה! מקווה שתחזור לאחר מכן עם כוחות מחודשים, הבלוג שלך הוא אחד מהשווים.

5. מאת ערן:
   30 באפריל, 2009 בשעה 10:48

   תודה, תודה.
   אתמול בלילה קראתי משהו מעניין בעיתון, והבנזוג אמר לי: נו, אני כבר רואה איך אתה חוזר לכתוב על זה בבלוג.
   אבל, לחזור אחרי הפסקה של שעתיים? לא הגזמנו קצת?
   נראה…

6. מאת קרועה בתל אביב:
   30 באפריל, 2009 בשעה 10:49

   וואי, מה יהיה אתר הבית שלי מעכשיו??

7. מאת יובל אדם:
   30 באפריל, 2009 בשעה 16:19

   אנחנו סופרים גם תגובות לתגובות?
   חופש נעים. אנחנו נשב לנו פה לבד בחושך בינתיים.

8. מאת ברוקלין:
   30 באפריל, 2009 בשעה 16:46

   הפתעת אותי מותק…
   טוב אז אולי עכשיו שאתה לוקח הפסקה מהבלוג - יש לך זמן לכתוב ספר
   

9. מאת ערן:
   30 באפריל, 2009 בשעה 16:55

   אולי אכתוב סוף סוף את "זכרונותי":
   נולדתי בגיל צעיר מאוד…

10. מאת רון:
    30 באפריל, 2009 בשעה 18:09

    Just my luck…
    רק הגעתי וכבר נגמר P=
    חופשה מהנה!

11. מאת נמרוד ברנע:
    1 במאי, 2009 בשעה 1:18

    ללללללללללללללללללללללא!

12. מאת ערן:
    1 במאי, 2009 בשעה 20:41

    וואי,
    זו אולי ההזדמנות של הבנזוג לפתוח בלוג פסיכולוגי-טיפולי
    (-:
    בכל מקרה, בגלל זה קראתי לזה הפסקה.
    תמיד אני יכול לחזור בפורמט זה או אחר.

13. מאת רננה:
    2 במאי, 2009 בשעה 22:27

    ככה? בלי פוסט על פריז? בלי התראה? בלי תכנית גמילה מסודרת?

    שוין. אני יודעת איפה אתה גר.

14. מאת איך:
    27 בספטמבר, 2011 בשעה 4:49

    מוצאי יום העצמאות היו נפלאים

לכתוב תגובה