עלילות נויפלד בעיר זרה

צולם בשבוע שעבר ליד גשר רוקח.

מה בסך הכל ניסה לעשות מיקי רוזנטל? סרט. אבל לא סתם סרט. סרט על האחים עופר. קוראים לו "שיטת השקשוקה". כזה שחושף, שמבקר ושמציג אותם באופן מאוד שלילי. לא היה מפתיע לגלות שהוא נתקל בבעיות מימון, לא הצליח למצוא ערוץ טלוויזיה שיסתכן בהקרנת הסרט וכמובן היה נתון לאיומים ותביעות (צריך ללחוץ על כותרת הטקסט כדי לראות התוכן המלא). עכשיו סוף סוף יוצג הסרט בסינמטק (שידוע באומץ שלו להקרין סרטים מעוררי מחלוקת) ביום ראשון הבא (31.8).

Shakshuka - Miki Rozental from Shakoof on Vimeo.

על האחים עופר אני שומע שנים רבות, ולפחות במאבק אחד נגדם (ונגד עיריית תל אביב-יפו) היינו מעורבים בצורה פעילה. זה היה כשחולדאי הגיע לסיכום עם סמי עופר, שתמורת "תרומה" של 20 מיליון דולר (למימון חצי מאגף חדש במוזיאון), ישונה שמו של המוזיאון כולו על שמו של סמי עופר, ותרשם בטאבו של המוזיאון הערת אזהרה לטובתו של עופר. כלומר, עופר עמד לקבל זכויות על קרקע המוזיאון. מחאה ציבורית עיקשת הביאה את עופר לסגת מההצעה.

עוד הופנו האשמות נגד האחים עופר על הפרת זכויות עובדים, על זיהום ממפעלים, על הפגיעה הצפויה בעיר ערד בעקבות כריית הפוספטים בשדה בריר, ועוד טענות רבות אחרות.

אני אהיה בסרט ביום ראשון בסינמטק. מקווה לראות אתכם שם.

מומלץ גם לקרוא את יוסי שריד שכותב על ההון והפשע - הריבון החדש.

אירוע הקפיאה שהתרחש ביום שישי האחרון ב-12:37 (בדיוק) היה די מגניב. עשרות אנשים קפאו בבת אחת ברחבה לפני שוק הכרמל (כיכר מגן דוד) ונשארו ככה במשך 5 דקות. לעוברים והשבים לא נותר אלא לתהות, מה לעזאזל קורה פה?! הגרסה התל אביבית לפרויקט שמקורו בניו יורק היתה ללא ספק חמה יותר וגם קצת צפופה יותר. אבל סחתיין לשק.לי ולמובייל קלאבינג שהצליחו לשכנע הרבה מאוד אנשים לעמוד 5 דקות מתחת לשמש הקופחת.

יש כמה וכמה סרטונים שכבר עלו לרשת, אבל אין עדיין סרט ערוך. באחד מהם רואים גם אותי לאיזו שניה או שתיים ובוידאו הזה רואים את הבנזוג ואת חברינו דורון גם קפואים (בעיצוב מקורי) וגם נמסים (ממש בשניות האחרונות של הקטע):

דקות ארוכות אחרי שהכל נגמר, פנו אלי (ככה סתם) חבורה של נערים והתעניינו:

נער א': תגיד, מה היה כאן קודם?
ערן: אין לי מושג. כולם קפאו במקום.
נער א': אבל מה זה היה?
ערן: לא יודע, אולי מי מיצג כזה.
נער ב': זה תל אביב. ככה זה פה.
נער א': זה לא מיצג, זה מיצק. הם הציקו פה לכולם!

ככה זה, אפשר להמשיך להרצות ולקשקש על מרחב ציבורי, לדבר על אינטראקציות בין אנשים, לעורר סימני שאלה ודיון - בסוף מתייגים אותך בתור נודניק ובזה זה נגמר.

לאור הביקוש הגדול לפוסטים באיזור תל אביב, הבלוג הולך לעבור שדרוג רציני. זו תהיה מהפכה שעוד לא היתה כמוה בבלוגספירה המקומית ושתמשוך מאות ואלפי קוראים שקצת תקועים בכל הבלוגים האחרים. כדי להבטיח את הצלחת הפרויקט, הבלוג יהיה פתוח רק לאנשי הייטק ומרצים לפסיכולוגיה. אבל אל דאגה, תהיה ועדת קבלה לקוראי הבלוג, והיא תאשר את כל הקוראים ובפרט אולי גם כמה שלא עומדים בכל הקריטריונים. זה מצב של win-win: גם הבלוג ישפר את צורתו ושירותיו, גם יקראו אותו הרבה יותר אנשים, וגם קהל הקוראים עצמו יהיה איכותי ויתרום לדיון. בהצלחה לכולנו!

הרעיון "הגאוני" הזה נולד במוחי הקודח בעקבות פרויקט "העיר החדשה" שמשווק באגרסיביות בתור רובע מגורים שלם (על חורבות השוק הסיטונאי) המיועד לאנשי הייטק ושוק ההון. או כמו שמגדיר את זה דרור הלוי, יזם הפרויקט ומומחה להשבחה גזעית בראיון בנושא:

"קודם כל, אנשים רוצים לגור עם אנשים כמוהם, אולי זה פחות בולט כשזה חרדים או כשזה אוכלוסייה אחרת. הדבר הזה קורה, גם באופן טבעי בשכונות קיימות ותיקות. אוכלוסייה כזאת, אוכלוסייה אחרת, בסה"כ מתמיינות באופן טבעי לאורך שנים. הדבר היחיד שאנחנו עושים זה בעצם לקחת שכונה חדשה ולאפיין אותה מראש במקום שהיא תתמיין על פני שנים רבות מאוד. אנשים מחפשים את זה, אנחנו לא יוצרים את התופעה הזאת. אנחנו בעצם מאפשרים לאנשים לתת ביטוי לרצון לגור עם אנשים כמוהם".

כלומר, חברה פרטית הולכת להחליט מי ראוי לגור בתל אביב ומי לא (ומדובר ב-60 דונם וב-1,800 יחידות דיור). ואיך היא תעשה את זה? מעבר לדרישה להיות חלק משוק ההייטק או שוק ההון מבקשים ממכם מספר פרטים "מהותיים" (כהגדרתם) בטופס ההרשמה: שירות צבאי, השכלה, תחביבים, האם יש לך בן/בת זוג ומה השירות הצבאי, ההשכלה והתחביבים שלו/שלה. מספר ילדים. וכמובן: 2 ממליצים. ממליצים!

אז בוא נחשוב ביחד מי יעבור את ועדת הקבלה הזה ומי לא: חרדים? ערבים? הומואים? אנשים בגיל 70? אשכנזים? מזרחים? בחור עם שיער צבוע בסגול? גרושה שלוש פעמים? איש שוק ההון שהורשע בעבר בהעלמת מס?

אני בטוח שאנשים רבים לא מודעים או לא מעלים על דעתם שכל בקשה תעבור דרך ועדת הקבלה הזו, וגם אם אתה איש הייטק מדופלם, יכולה ועדת הקבלה לפסול אותך מבלי לתת לאף אחד נימוק או הסבר. אבל זה כמובן קורה רק לאנשים אחרים, "זה לא יכול לקרות לי…". ועדות קבלה הן רעה חולה בכל מיני ישובים בארץ, ובמקרים רבים הן פתח לאפלייה וגזענות.

חברי מועצה כמו מיטל להבי (מרצ) וארנון גלעדי (ליכוד) הביעו התנגדויות לפרויקט, ומבקשים לפחות לאזן אותו ברמה התכנונית. רון חולדאי כמובן שותק (לעומת משפטים שהנפיק בעבר בסגנון: "העובדה שבונים מגדלים ובא האלפיון העליון זה דבר חיובי לעיר"). אבל מי שהציל בפועל את הכבוד התל אביבי, והצביע על מבושיו של היזם העירום היו אנשי "עיר לכולנו" שהפגינו בתוך הכנס שארגנו היזמים, נגד האפרטמנט-הייד והסלקציה הצפויה.

היופי והחוזק בעיר הוא הגיוון וההטרוגניות שלה. לכסף וקבוצות רכישה יש מקום ככלים במגרש המשחקים הנדל"ני. אסור לתת להם להכתיב סדר יום עירוני-חברתי אליטיסיטי, מסתגר ומפלה.

האם שכונות עבר הירקון בתל אביב יפו סובלות מבעיות ייחודיות שאינן מנת חלקן של שאר שכונות העיר? זו אחת השאלות המרכזיות, לדעתי, שעמדה בבסיס כנס "חשיפה לצפון" שארגנו החברה להגנת הטבע בתל אביב והפורום הירוק. התשובה, היא בעיקרה לא, אבל בעצם גם קצת כן.

דווקא כשמדברים על שטחים פתוחים ועתידם, יש חשיבות גדולה לעבר הירקון, מכיוון ששם נמצאות עתודות קרקע פתוחות גדולות שמעל ראשן כבר עומדות תוכניות בנייה מפורטות: איזור פי גלילות (של רמת השרון), נווה שרת מזרח, רובע צפון מערב החדש ועוד. גם בענייני תחבורה יש ביטוי ייחודי לאיזור בגלל פארק הירקון והסכנות הצפויות לו מפרויקט איילון מזרח. בנושאים האחרים: דיור, איכות סביבה ובריאות, נדמה היה לצפון אולי דוגמאות משלו, אבל לא שונה משמעותית משאר העיר.

אני חושב שההחלטה לבנות את הכנס בצורת נושאיים רוחביים (במקום לדון בכל שכונה בנפרד) הביאה מצד אחד לדיון עקרוני ומעניין בכל נושא (ובמיוחד לא NIMBY), אבל צמצמה את הזמן שהוקדש בפועל להצגת הבעיות הקונקרטיות של איזור עבר הירקון. בינהם נושאים כמו:

• מה קורה עם איילון מזרח (הדמיה), הגדלת נפח הרכב הפרטי והפגיעה הצפויה בפארק הירקון?
• מדוע העירייה מסרבת לחלופה שמציעים תושבי רמת החי"ל לכביש שיעבור בשכונתם?
• למה תכנון הקו הירוק של הרכבת הקלה (שיגיע לעבר הירקון) תקוע כבר כל כך הרבה שנים?
• אם יעברו שטחי פי גלילות מרמת השרון לרשות ת"א, אילו תוכניות תקדם העירייה במקום?

סמנכ"ל תפעול העירייה, מהנדס העיר וחברי מועצה דיברו וענו על חלק מהנושאים הכלליים שהוצגו, אבל קצר הזמן לקבל תשובות מסודרות. כן הטרידו אותי דבריו של מהנדס העיר, חזי ברקוביץ', שאמר שהוא הבין מהכנס שאם רק יעביר לנו את כל המידע שברשותו, נהיה כולנו "באותו צד". הצד שלו היה גם הטענה שכל פתרון תחבורתי שיציעו לו לבעיות בתל אביב, מלבד לחכות לרכבת הקלה, הוא יסביר למה הוא לא טוב. נראה לי שמשהו התפספס בכנס, אם זה מה שמהנדס העיר הבין.

בכל מקרה ראוי להודות לחברה להגנת הטבע, לפורום הירוק, ולתושבים שעזרו, הציגו ובאו לכנס חשוב ומעניין, שבתקווה יהיה שלב בקידום הנושאים הללו.

אני, כאמור, העברתי בכנס את המצגת בנושא דיור והתחדשות עירונית. החלטתי שאם כבר לפרסם אותה, אז כדאי להוסיף לה את קולי הענוג (והמצונן), והרי היא לפניכם בשני חלקים:

מי היה מאמין, אבל לפעמים טחנות הצדק עושות את עבודתן נאמנה (גם אם הן לא איטיות במיוחד). ועדת הערר של משרד הפנים קיבלה את הערר שהגיש ועד שכונת רמת אביב הירוקה וביטלה את החלטת הועדה המקומית לאשר למוזיאון א"י שימוש חורג לאולם שמחות.

המוזיאון חשב שיוכל לקדם תוכנית שבה זכיין פרטי בונה אולם אירועים בתחומי המוזיאון, מפעיל אותו במשך 10 שנים כאולם חתונות ואז מוסר אותו למוזיאון לטובת כנסים. כל זאת על רקע העובדה שבמשך 15 שנה פעל אולם אירועים במקום בניגוד לחוק. ועד השכונה טען שלמוזיאון תב"ע (תוכנית בנין עיר) חדשה משנת 2003 שלא כללה את ייעוד השמחות, ואין מקום לאשר זאת בדרך של שימוש חורג. גם חששות כבדים למצוקות חנייה ובעיות תנועה ורעש עלו מטענות התושבים. עוד פרטים אפשר לקרוא כאן.

אני חושב שהועדה עשתה עבודה כל כך מקצועית וטובה, שאני פשוט אתן לציטוטים נבחרים לדבר בעד עצמם (אפשר להוריד את המסמך השלם בפורמט pdf):

תכנון

כאשר לא קיימת הצדקה תכנונית להתרת שימוש חורג מתוכניות, אין מקום לאשר את השימוש החורג המבוקש, גם אין כל מתנגדים לבקשה.

למקרקעין בהם מופעל המוזיאון אושרה רק לפני כשלוש שנים תוכנית חדשה… יש צורך בנימוקים תיכנוניים כבדי משקל על מנת להתיר שימוש חורג מאותה תוכנית.

האפשרות להפעיל במקום אולם שמחות לא נעלמה מעיני יוזמי התוכנית (המוזיאון) והועדה המקומית, שהרי אולם כזה הופעל במקום במשך כ-15 שנה ללא רשיון וללא היתר לשימוש חורג.

הדרך הנכונה והראויה היתה לכלול את השימוש של אולם שמחות בשימושים המותרים בתוכנית החדשה… ולא לאשר את אותו השימוש כשימוש חורג זמן קצר בלבד לאחר אישור התוכנית.

במקרה הנדון השימוש החורג המבוקש לא נועד לשרת או להשיג מטרה או ערך תיכנוני כל שהוא.

לדעתנו, רצונו של בעל מקרקעין להתקשר בעסקת BOT אינו מצדיק מתן היתר לשימוש חורג מתוכנית על מנת להתיר ליזם שימוש שיאפשר את העסקה מבחינה כלכלית.

אין לדעתנו כל נימוק תכנוני להתיר… את השימוש החורג המבוקש, וקיים אף נימוק כבד משקל שלא להתיר את השימוש החורג המבוקש, לנוכח העובדה כי מדובר בתוכנית חדשה.

מנהל תקין

על דבריו של בא כוח המוזיאון: "הבקשה הוגשה לחמש שנים תוך הבנה שאחרי חמש שנים העירייה תסכים להאריך את השימוש החורג במספר שנים", הגיבה הועדה:
השגת "הבנה" עם העירייה… הינה פסולה ובלתי ראויה, על אחת כמה וכמה כאשר מדובר בחברה עירונית.

חניה

בימים שבהם יש הצטברות של פעילויות בתחומי המוזיאון, קיים כבר היום מחסור במקומות חנייה, גם ללא תוספת הרכבים הצפויים מהפעלת אולם השמחות המבוקש, כאשר התוספת המתוכננת של 60 חניות בתחומי המוזיאון אינה פותרים בעיה זו.

גם לו היינו חושבים כי קיימת הצדקה תכנונית להתרת השימוש החורג המבוקש, ספק רב אם היינו מתירים תוספת פעילות למוזיאון אשר היתה מחריפה עוד יותר את מצוקת החנייה במקום.

עוד הוכחה שמעורבות פעילה של תושבים יכולה להשפיע, לקדם ולשנות החלטות! לפעמים זה מצליח יותר, לפעמים זה מצליח פחות, אבל אין ספק שיש לזה סיכויים טובים יותר מלשבת ולקטר. מה גם שקיימים לא מעט ארגונים ועמותות שישמחו לעזור, חלקם אפילו בחינם.

ולמנהל המוזיאון ולמי בעירייה שניסה לקדם את התוכנית הזאת בצורה כל כך גסה ובוטה, ופשוט להשתין על תושבי רמת אביב הירוקה בקשת, אין לי אלא להזכיר את האמרה: כולם משתינים בבריכה, אבל צריך חוצפה גדולה כדי לעשות את זה מהמקפצה.