ארכיון פוסטים עם התג "חשמל"

איך יצאנו מחושך לאור (פלוס המלצה)

יום חמישי, 16 באפריל, 2009

זה היה בערב החג, אחרי ליל הסדר. אחרי שיצאנו מעבדות לחירות, יצאנו למסיבה. כשחזרנו מאוחר בלילה, לקח בערך 10 דקות, והאור בבית כבה לחלוטין. טוב, זה תרגיל קבוע וידוע, אצל כולם - מנתקים איזה משהו ומעלים בחזרה את המפסק. אבל מבדיקה זריזה עלה שהחשמל ממאן לחזור. הורדנו את כל המפסקים בלוח, וניסינו להעלות רק את המפסק הראשי והוא המשיך "לקפוץ".

מה עושים? קודם כל הולכים לישון ומקווים שהכל יסתדר בבוקר.

זה לא קרה.

אז קמים בבוקר החג עצמו, מתקשרים לאבא, מתייעצים עם השכנים, שואלים את חברת חשמל, תוקעים מברג טסטר בכל מיני ברגים של לוח החשמל כדי לשחק אותה כאילו אתה מבין משהו, ובסוף… בסוף מזמינים חשמלאי. איפה מוצאים כזה? בדפי זהב, כמובן. שמח ובוטח ניגשתי למחשב כדי לחפש באתר שלהם. אלא שאז הסתבר שחשמל הוא מרכיב די חיוני בתקשורת לאינטרנט. וואלה. איך אפשר בכלל לדמיין היום סיטואציה ביתית בה אין לך חיבור לאינטרנט!??!

ידעתי שיש סיבה שאנחנו ממשיכים להחזיק את ספרי דפי הזהב האלה בארון המרפסת, ומסתבר שלא רק זה, אלא טרחנו ושמרנו איזה ספר מומלצים במיוחד של ג. יפית. אם היא בדקה את החשמלאים האלה אחד אחד, מי אני שאגיד משהו?

מהר מאוד הסתבר שכמעט כל המומלצים האלה לא עובדים בשבתות וחגים. קשה לי להאשים אותם, מכיוון שגם אני לא עושה את זה (שלא לדבר על ימי ראשון וחמישי). לאחד התקשרתי, והילד שלו הבטיח לי "שאבא יחזור אליך". לא חיכיתי. בסוף הגעתי ל"חשמל איתן". איתן גם היה נחמד מאוד, גם הגיע תוך שעה, גם תיקן את הבעיה (החליף את המפסק הראשי), גם לקח מחיר שנראה לי ריאלי יחסית לחג ולחלק שהחליף ואפילו כתב חשבונית מיוזמתו! מה עוד אפשר לבקש?

איך אומרת גימל? אני ממליצה!

חגיגות 60 שנה לכדור הארץ

יום שישי, 28 במרץ, 2008

מכיוון שהתקשורת הספיקה לכתוב די והותר על אירועי שעת כדור הארץ, ובפרט על העצרת/כינוס/הפנינג שהיה בכיכר רבין, אני אסתפק בכמה הערות קצרות:

הפינה ההזויה: שמעתי בחור אחד מנסה להסביר לחבר דרך הטלפון איפה הוא נמצא: "אני בקצה, ליד השלט הענק של 60 שנה לכדור הארץ". כן, זה נחמד שלכבוד יום העצמאות של מדינת ישראל, כל העולם החשיך את עצמו לשעה. זה בזכות רוחמה אברהם? אפילו עזה השתתפה.

הפינה הקנטרנית: הבנזוג (וגם אחרים) תוהה: זה היה אמנם די מרשים לראות את בניין העירייה כבה בבת אחת בהינתן האות, אלא שנשאלת השאלה, כמה שעות דלקו כל האורות בכל החדרים של העירייה עד השעה 8 רק כדי שיהיה אפשר לכבות אותם לשעה?

הפינה הכלכלית: כמו בכל פעם היו אלה החנויות המקיפות את כיכר רבין והסביבה שעשו הון פוליטי מהעצרת.

הפינה הפוליטית: שרון שחף מ"עיר לכולנו" מזכירה שגימיק של שעה לא מכסה על העדר סדר יום סביבתי של עיריית תל אביב.

גבריות זורמת בכפות ידיי

יום שני, 17 בדצמבר, 2007

אחחחח, אין כמו כמה תיקוני חשמל כדי לחזק את תחושת הגבריות המדומה שלך. ובזמן האחרון, אולי קצת כמו הגבריות החדשה, מתפרקים מפסקי החשמל בחיי מתפקידיהם המסורתיים - לעבוד ולהדליק את האור. בית המנורה בחדר השינה מקרטע. מפסק החשמל בפינת העבודה יצא ממקומו. חדר המדרגות סובל, כנראה, מחוסר בתשומת לב: הנורה בקומה שלנו נשרפה, ואילו שאר הנורות החליטו לעבוד שעות נוספות ולא לכבות את עצמן לעולם. וגם האוטו לא נשאר חייב: נורת הברקס השמאלית ז"ל הגיעה בשעה טובה לשיבה טובה ונשרפה סופית.

בעניין חדר המדרגות האשמתי מייד את אזלת היד של ועד הבית, ושקלתי לפתוח בהפגנה סוערת על הדשא מול הבנין. אלא שהבנזוג הזכיר לי שאני חולק את מיטתי עם מי שמונה לועד הבית לפני כחודשיים, ולכן כדאי שאתחיל לטפל בעניין במקום רק להפגין כל הזמן. לא נותרה לי ברירה אלא לרקוח פתרון כולל, צודק ובר-קיימא לכל בעיות החשמל בעולם (ורצוי לא על חשבון רצועת עזה).

איש תחזוקה מדופלםופה עולה השאלה: הכיצד זכיתי דווקא אני בתואר המכובד "א. חשמל" בביתנו? אני שבנערותי עשיתי כל מה שביכולתי כדי להתחמק מכל עזרה לאבי בנושאים כמו תיקוני חשמל, מים, סיד, צבע, ארונות, מקדחה, דשא, ממטרות ושאר העניינים שמצריכים ארגז כלים. אלא שבשנים האחרונות (ובמיוחד אחרי ששכרתי דירה משלי) דווקא התחלתי להנות מתיקוני הבית הקטנים האלה (בעיקר כשהם מצליחים). גם חוסכים שכר טרחה של חשמלאי או תיקונצ'יק, וגם מזככים את תחושת הגבריות הפנימית, תודות לחינוך המגדרי שהפליאו בנו במשך השנים.

חבר טוב סיפר לאחרונה שאצלהם בבית הוא גם זה שעושה כביסה וגם זה שמתקן את המכונה כשהיא מתקלקלת. פעם כשהגיע אליהם איזה איש מקצוע, ותפס שהוא בדירה של בני זוג גברים, שאל רטורית: "אין לך פלייר, נכון?", והחבר דווקא שמח להציע לו מהמבחר שבארגז הכלים שלו. זה לא שהומו הוא יותר או פחות כלי מכל אחד אחר, אלא שלזוגות גברים כמו לזוגות נשים יש פחות תבניות מגדריות מקובלות לחיי הזוגיות שלהם. אולי הם מצליחים בחלק המקרים למצוא חלוקה מתאימה יותר למי שהם, ופחות לאיך שהחברה מגדירה אותם.

סוף הסיפור: קפצתי לטמבור השכונתי שהיה אדיב ויעיל יותר מכל הום-סנטר קניוני, וחזרתי מצויד בנורה, מפסק וטסטר חדשים. הנורה בקומה הותקנה, מפסק החשמל בחדר המדרגות שופץ, מפסק החשמל בפינת העבודה הוחזר למקומו, נורת הברקס הוחלפה, ורק בית המנורה בחדר השינה עדיין עושה צרות. דיווחתי בגאווה על כל ההישגים לאבא, וזכיתי להערצה מצד הבנזוג.

רק ועד הבית עוד חייב לי 22 ש"ח על הקניות מטמבור. מושחתים שם כולם!


FireStats icon ‏מריץ FireStats‏